ד

בחי' שבדבור שנעשה מקור לעולמות שיש בו ב' בחי', הא' בחי' הדבור שהוא בחי' התגלות הדבור כמו שהוא שמזה נעשו עולמות עליונים שהם בבחי' בצלמנו כו', ובחי' הדבור כמו שהוא נתצמצם ומתעלם כדי שיהיו עולמות התחתונים שהם רק כגוונא דעלמא עילאה הוא בחי' כדמותינו בחי' דמיון לבד כו'[ednref_3_ג].

ב) ועפ"ז יובן מה שעשרה מאמרות נק' מילין דהדיוטא וכמ"ש בזהר לאו אורחא דמלכא⁹ לאשתעי במילין דהדיוטא, היינו מפני שעשרה מאמרות נעשו מקור לעולמות הנפרדים שנתצמצם הדבור בבחי' צמצום אחר צמצום כו' שזהו שכינו בכתוב בשם מלאכה שהוא בחי' ששת ימי בראשית בחי' ששת ימים עשה כו' הם ששת ימי המעשה, ולכן נק' בחי' זו מילין דהדיוטא כו'. וזהו שאנו אומרים ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, וכתיב מה רבו מעשיך ה' שבחי' דבור המתצמצם בצמצום אחר צמצום בכדי להוות ולהחיות מאין ליש בחי' העולמות בעלי גבול עד עולם העשי' הגשמי הוא הנק' בחי' מעשה למעלה שזהו בחי' מלאכה כו'. ולכן מלאכה בגימטריא אל אד', והיינו לפי ששם זה אל אד' בגימטריא צו מאיר בעשי'¹⁰, שהתהוות העשי' הוא מבחי' הדבור המצומצם שנק' בשם מלאכה כנ"ל לכן השם שמאיר בעשי' גימ' מלאכה כו'.

ובזה יובן מעלת המלאכה ששיבחו אותה רז"ל שאמרו גדול הנהנה מיגיעו כו', והוא לפי שע"י עבודת האדם בבחי' מלאכה שלמטה שאדם עושה עי"ז הוא ממשיך למעלה שיומשך כביכול בבחי' צמצום הדבור שנקרא מלאכה, היינו שיומשך בחי' אותיות המצומצמים בבחי' דבר ה' הנצבים בנבראים דעשי' להחיותם ולהוותם מאין ליש כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים, וכידוע שאם הי' מסתלק כרגע ח"ו הי' חוזר לאין ואפס כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"א, ובתחלת הבריאה הי' זה מצד בחי' כי חפץ חסד ועכשיו באתעדל"ת תליא מילתא, שע"י עבודת האדם בבחי' מלאכה עי"ז נמשך בחי' חידוש הישינות שיומשך בחי' התחדשות החיות מאין ליש תמיד, שז"ע מה שאנו אומרים המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כו'. אך הנה כ"ז הוא כשעושה המלאכה באמונה שאין בה ח"ו שום נדנוד עבירה היינו גזל וגניבה ח"ו כ"א עושה ועוסק במלאכתו באמונה, וע"י העסק באמונה ממשיך בחי' חידוש הישינות שיומשך בחי' הדיבור בצמצומים רבים