תס
בועליך עושייך, להיות כי אז תקראי אשי, והיינו כי לע"ל יהי' כל עיקר העסק בתורה לבד כי להשפעות גשמיות לא יצטרכו כלל כי הרי ארז"ל עתידה ארץ להוציא גלוסקאות וכלי מילת כו' ולכן כל עסקי' לא יהי' כ"א בעסק התורה לבד, ועכשיו מוכרח לעסוק בדברי' הכרחי' עכ"פ והיינו כי לע"ל יהי' גילוי בחי' נשמתא לנשמתא, ועכשיו הוא רק היחוד בבחי' נשמתא לנשמתא כו'.
והנה ש"ת עושי' אחר שמע"צ, והגם כי מ"ת הי' בחגה"ש אמנם זהו רק בחי' אירוסין לבד, ובלוחות שניות שניתנו ביוהכ"פ הגם כי למצותי' ש"ת לא ניתן לדרוש רק בחי' אותיות התורה שזהו רק אירוסין כנ"ל, מ"מ יש בה גם בחי' נשואין וכנ"ל ושמע"צ הוא הקליטה מטיפת אור אבא בבחי' פנימיות לכן עושין אז ש"ת כמו השמחה שבעת נשואין, ולכן ביום חתונתו זו מ"ת אמרו במשנה סוף תענית* על לוחות אחרונות שניתנו ביוהכ"פ דוקא והיינו מטעם הנ"ל וד"ל.
—————— ּ ——————
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.