תכג

הוא כו', לכן בהמה דקה נקנית במשיכה שיכולה להמשך בקול* אחר הקדושה ע"י התבוננות הנ"ל משא"כ בבהמה גסה פרש"י דאין דרכה בכך, ר"ל שאין דרכה להיות נמשכת בשיר כי אחוזה וקשורה מאד בתאות גשמיות עד שאפי' מתבונן איך כי עמך מקו"ח עכ"ז אינו נעתק ונמשך ממקומו התאוות כו' וכמ"ש ואתם בני יעקב לא כליתם. וא"כ אינו נמשך ממקומו הרה"ר לרה"י כו' אעפ"כ יש עצה לזה שיוכל להיות קונה במקומו ברה"ר והיינו ע"י המסירה, והענין שהמסירה היא מיד ליד ממש ולהאומרים דא"צ מיד ליד עכ"פ הקונה אוחזה בידו משא"כ משיכה דסגי בקורא לה והיא באה כו' ואע"פ שאינו אוחזה בידו, ופי' כי משכני אחריך בחי' ממכ"ע הנק' אחרי ה' שם שייך התחלקות דרגין משא"כ בחי' סוכ"ע קמי' כחשיכה כאורה, וע"ז אמר את השמים את הארץ אני מלא היינו אפי' בעשי' הגשמיות בחי' רה"ר כו' וזהו בחי' מסירה ליד הבעלים ממש דהיינו בחי' סוכ"ע משא"כ משיכה מרחוק בחי' ממכ"ע אחריך כו' וזהו כמ"ש במ"א ע"פ לבי ובשרי ירננו אל גו' דוקא בחי' לבי ובשרי הגשמי' ירננו מהתבוננות במהו"ע דוקא, וזהו"ע ב' כלות אפי' היא חיגרת כו' בחי' לבי ובשרי, ולמסקנא בהמה גסה נקנית ג"כ במשיכה כיון שהוא עדיפא שהיא עדיין היתר נוגה, משא"כ מי שהעביר הדרך כו' גם מסירה י"ל מס"נ וביטול רצון לגמרי שזהו פי' מסירה שמוסר א"ע שלא יהי' לו רצון אחר, וההפרש בין משיכה להגבהה, נ' דמשיכה עדיין רגליו למטה דהיינו שיש לו אחיזה בגשמיות וזה מדריגות הבינוני לאכפייא כו' אבל הגבהה שמובדל מהחומריות וגשמיות ממש בחי' צדיק מואס ברע ולבי חלל בקרבי. או י"ל משיכה והגבהה כענין מ"ש במ"א ההפרש למע' בין הליכה