תיט

פי' שמשפיל להיות המשכת מוחין בתורה וזהו ג"ש כנגד ג' מוחין כו', וכל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שעי"ז ממשיך על נפשו האלקית וכן מאיר חלקו בג"ע, ובעולם כמ"ש גם את העולם תלוי בלבם כמ"ש במ"א, וכמו ששעבוד ויציאת מצרי' הי' הכנה למ"ת כן בכל דור ודור חייב אדם לראות כאילו הוא עצמו יצא ממצרי' ובאמת ל"ד בכל דור אלא בכ"י יש בחי' מצרי' הוא המצרי' וגבולים שנמשך מצד הסתר הגוף המעלים ומסתיר על אור האלקי שיש בכל דבר, שבאמת הי' מתבונן ורואה בעין שכלו כח האלקי השופע חיות בכל דבר גשמי היתכן שהי' נמשך אחר הגשם המתהוה מן כח האלקי הרוחני שמכה בו ואומר גדל אלא מפני הסתר הגוף המעלים על ראיית השכל בהשכלות אלקות נמשך הוא אחר הנפעל הגשמי, וצריך להיות יצ"מ היינו לצאת מן המצרי' וגבולי' המגבילי' אותו לאמר כך אני רוצה וזה אני צריך כ"א להיות בבחי' התבוננות בכ"ד גשמי אשר יחפוץ צריך להתבונן בשרשו המחי' אותו עד שורש שרשו בעולמות העליוני' וגבוה מעל גבוה שומר ברוחניות ואז לא יחפוץ כלל בהנפעל כ"א בהפועל עד שבא בק"ש למס"נ באחד, ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יבוא לאהבת השם והיינו כי יצה"ר אינו רע כלל כ"א הוא כח המתאוה, ורק הוא המצייר בו ציור רע, אבל באמת ע"י התבוננות השכל יכול להפוך שיהי' מתאוה לדברי' רוחני', ואח"כ נא' והי' הדברי' האלה, והיינו שכאשר יפעול בנפשו שיחפוץ לאהבה בכל לבבך בשני יצריך והאיך ימצא אלקותו ית' זהו והיו הדברי' האלה שארז"ל בד"ת הכתוב מדבר שבתורה נמשך המשכת אוא"ס ב"ה, ולפ"ע ההעלאה בק"ש אם ישים אליו לבו כן לפ"ע זה רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו' וז"ע מ"ת שבכ"י ע"י יצ"מ שבכ"י כו', ובצאת ישראל ממצרי' אכלו מן במדבר