ת

מלמטה למעלה לשרש של שם מ"ב והי' בכח מ"ב מסעות שלהם כמו למעלה העלאת שם מ"ב ממש כו'.

עפ"י הוי', ולהבין מה עפ"י הוי' הענין הוא דהנה לע"ל כשיהי' גילוי אלקות כתי' ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר שיהי' התגלות בחי' דבור, דהנה בגלות אינו מאיר הדבור עליון בגילוי וכמ"ש נאלמתי דומי' כרחל לפני גוזז" נאלמה, וע"י שאינו מאיר הדבור עליון בבחי' גילוי עי"ז נעשה יניקת החיצונים, וזהו לפני גוזזי' דהיינו שאינו מאיר הקול בבחי' דבור ונק' חרן מל' נחר גרוני שאף שהדבור ישנו גם עתה וכמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים, שאלולי הי' נפסק הדבור אפילו לרגע אחת הי' העולם חוזר לאין ואפס, מ"מ אינו מאיר הקול בבחי' הדבור, וזהו ענין מדבר, כי מדבר הוא מלשון דבור והתוס' מ"ם הוא כדי להקטין הענין שאין הדבור בגילוי כ"כ ואין הקול שהוא בחי' תפארת מאיר בדבור, ועי"ז נעשה יניקת החיצונים ועי"ז נעשה בחי' גוזזי' דהיינו האותיות של הדבור נפרד ממקורן כו' וזהו ענין המ"ם פתוחה של מדבר שמזה הפתח יכולים גם הם לקבל, ולזה במדבר אין מצמיח כלום, כי צמיחה הוא מ"ש זורע צדקות מצמיח ישועות, וע"י הצמיחה נעשה גילוי בחי' הקול בדבור, ואז הוא מאיר למטה בחי' גילוי אלקות שהוא בחי' דבר הוי' שהיא בחי' הנבואה, משא"כ במדבר אינו מאיר בחי' דבר הוי' כו', אך לע"ל כשיהי' גילוי אלקות אז נא' וראו כל בשר כי פי הו" דיבר שיה" דבר הוי' בבחי' גילוי למטה ולא יהיו אז יניקת החיצוני', וזהו מ"ש כאן במסעות על פי הוי' דהיינו שהמשיכו במדבר בחי' גילוי דבר הוי' ע"י המסעות שלהם, וכמו שיהי' לע"ל, ולזה הלכו במדבר דוקא כדי להכניע את מדבר העמים, שמהמ"ם פתוחה מקבלים יניקה וע"כ הלכו במדבר כדי להכניע אותם ולהמשיך גילוי הדבור שם, ואז לא יוכלו לקבל תוס' יניקה כנ"ל.