שע

הנה ואמרת להם זה האשה כו' נא' על מעשה הקרבן עצמו ופ' ראשון צו את בני ישראל ואמרת אליהם קאי על בחי' מח' ודבור, וזהו שנא' בפ' ראשון צו שהוא לדורות לפי שמח' ודבור דקרבנות שהם תפלה דקרבנות ות"ת דקרבנות יכולים לקיים גם עתה בזמן שאין בהמ"ק קיים ג"כ, וביאור ענין זה צריך להבין מ"ש ריח ניחוח שנא' בקרבנות ופי' רז"ל נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, וצ"ל הלא נח"ר זה שייך בכל המצות ולמה נאמר בקרבנות דוקא כו', אך הנה להבין כ"ז י"ל מתחלה משארז"ל בגמ' ברכות אר"א גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנא' למה לי רוב זבחיכם כו' ואח"כ נא' ובפרישכם כפיכם כו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע כו' שמשמע מזה שתפלה הוא למעלה מן הקרבנות שהרי א' הכתוב גם כי תרבו תפלה כו'. ולכאורה אינו מובן שהרי תפלה כנגד תמידין תקנו לפי שאין לנו תמידין לזה תיקנו התפלה, ואיך הוא למעלה מן הקרבנות, וגם שהרי אנו אומרים בתפלת המוספין שתעלינו בשמחה לארצינו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו כו' כמצות רצונך שמשמע מזה שמה שאנו מתפללים עתה כנגד הקרבנות אינו עדיין כמצות רצונך ממש שהי' בזמן בהמ"ק וא"כ הקרבנות הוא למעלה מהתפלה ואיך נא' כאן שתפלה הוא למעלה מהקרבנות, וגם מל' ושם נעשה משמע שהקרבנות דלע"ל יהיו יותר נעלה וצ"ל מה הם כו', אך הענין הוא דהנה ארז"ל שאסור לאכול קודם התפלה שנא' לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, ולכאורה אינו מובן זה ג"כ שהרי עיקר