שסט

שעפר הארץ מסתיר על גיד המעיין כו', וע"י שבוקע את עפר הארץ הוא הגוף ונה"ב להיות בבחי' רגלי עמדה במישור תחלה ואח"כ בבחי' אתהפכא להיות היכל הוי' הנה עי"ז נעשה בבחי' באר מ"ח ועי"ז בא להיות ונוזלים מן לבנון בחי' לובן העליון, ובנשמות הוא בחי' ח"י שורש ומקור הנשמה כו'.

—————— ּ ——————

צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו כו', הנה ארז"ל כ"מ שנא' צו הוא מיד ולדורות, ולכאורה אינו מובן איך שייך לומר מצות הקרבנות שהיא לדורות שהרי משחרב בהמ"ק אין אנו מקריבין קרבנות, אך הנה מתחלה י"ל מה שנא' ב"פ ואמרת להם, שהרי לכאורה הי' צריך לכתוב ואמרת להם את קרבני לחמי כו' זה האשה כו', אך הנה כל המצות צריך האדם לקיים במחשבה דבור ומעשה, וכן בקרבנות מחשבה זו תפלה עבודה שבלב זו תפלה שכנגד הקרבנות, ודבור הוא ת"ת דקרבנות כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה כו', ועבודת הקרבנות עצמן כבשים בני שנה הוא המעשה,