שדמ

ועי"ז הוא מחי' ומהוה אותם כו' ומשמרם, וזהו שבשעת קרי"ס אמרו ה' מלך גאות לבש, והיינו כי בשעת קי"ס כתי' כי גאה גאה שנתלבש בלבוש גאות ועי"ז נמשך אח"כ בחי' ה' ימלוך לע"ו על ישראל, ולהיפוך כי בא סוס פרעה ברכבו, שהוא בחי' גילוי מלכותו שעיקר גילוי מלכות זהו מה שיוכל להגביה לזה ולשלם לו שכר ולהשפיל לזה ולשלם לו עונש כו', ובזה יובן ענין סמיכות פסוק כי בא סוס לפסוק ה' ימלוך שמשמע שזהו כמו נתינת טעם, והיינו כנ"ל שע"י שמעניש לזה ומשלם שכר לזה עי"ז הוא גילוי מלכותו כו', ובכדי שיהי' גילוי מלכותו זהו ע"י שנתלבש בלבוש גיאות וזהו מ"ש כי גאה גאה, והנה זהו ג"כ ענין תו"מ כי תורה הוא בחי' מזון לנפש וכמ"ש ותורתך בתוך מעי, והיינו שע"י התורה נמשך אלקות בפנימי' בכל עולם ועולם, ומצות הם בחי' לבושים, וכמ"ש בזהר שע"י המצות נעשים לבושי' לנשמה וכמ"ש ימים יצרו ולו אחד בהם, ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין שהוא בחי' מעשה המצות שנעשים לבושים לנשמה כו', והיינו לפי שהמצות הם בחי' רצה"ע שהרצון אינו מושג כו', ותורה היא פי' וביאור למעשה המצות כמו למשל מצות סוכה שיש בזה הלכות רבות איך הוא דין הסוכה, שהתורה מבאר את המצוה איך לעשותה שהלכות אלו הם מובנים ומושגים היטב, אבל עצם המצוה אינו מושג כלל רק שאמר ונעשה רצונו ששרש המצות הם מבחי' סוכ"ע, וע"כ נעשה לבושים לנשמה, וכמ"ש כצנה רצון תעטרנו שמהמצות נמשך בחי' מקיף, וזהו ענין טלית וציצית, שהטלית הוא בחי' מקיף ולבוש והוא בחי' לבושי' כתלג חיור שהוא בחי' סוכ"ע, והציצית הם בחי' שער רישי' כעמר נקי שהוא בחי' תו"מ כי שרש המצות הם מבחי' לבושי' כתלג חיור, ושרש התורה היא מבחי' ושער רישי', כי התורה נק' בשם שערות וכמ"ש קווצותיו