שכו

למצותו ודרך כלל טעם עשיית כל המצות בחי' ביטול מפני שאמר ונעשה רצונו שטעם זה שוה בכל המצות ולמעלה ג"כ בחי' זו נק' בשם מל' דאצי' שום תשים כו', וזהו מ"ש כי נר מצוה שהמצות הם מבחי' נר שהוא בחי' מל' והתורה שהיא שורש התחלקות המצות הוא מבחי' אור שהוא בחי' זעיר והיינו בחי' פנימי' זעיר כמשי"ת לקמן, ועיקר התחלקות המצות לפרטים הוא בז"א רמ"ח פקודין רמ"ח אברין כו' וכמ"ש בכוונות טעמי מצות שהמספר של רמ"ח הוא שט"ס דזעיר כ"א כלול מט' פ"א וג' פ"א שכל ספי' כלול מג' בחי' סת"ר רמ"ג וה"ח המגדילי' רמ"ח כו', והנה שרש ההתחלקות הנ"ל בז"א הוא בבחי' חיצוני' ז"א וכמ"ש בזהר רמ"ח אברין דייקא שהן בחי' חיצוני' דזעיר שכמו שהתכללות באורות זעיר להיות כ"א כלול מכולם כך גם הכלים נכללים זב"ז כי באצי' איהו וגרמוהי חד כו', וגם בחי' כתר הוא ענין הגדלות הכלים דהנה כמו שנגדלים האורות להיות כלול מכולם כך מוכרח ג"כ להיות נגדלים גם הכלים, והנה בכל מדה יש ג' בחי' שהם חב"ד חג"ת נה"י חב"ד הוא ענין טעם ושכל המדה ושרשה וחג"ת הוא הוא עצם המדה חסד וגבורה ונה"י הוא ניצוח והשפעת המדה בלי טעם ולכל בחי' צ"ל בחי' כלי לטעם ושכל המדה ולכל בחי' מהתכללות זו בזו וכן לעצמות המדה כו' שכללות התחלקות והתכללותן עולה רמ"ג וה"ח המגדילים רמ"ח, והנה שרש התחלקות למעלה הן בזעיר בחי' אלקות ואין מצוה ושייכות כלל לעשי' והוא ענין כוונת המצוה שיש לכל מצוה כוונה מיוחדת סוכה המשכת מקיפי' תפילין המשכת מוחי' דאבא כו' ושרש מצות עשי' הוא בבחי' מל' שבעשי' טעם כל המצות שוין שאמר ונעשה רצונו ותורה היא ג"כ בבחי' ז"א שהרי כל התורה היא ג"כ להבדיל בין הטמא כו' שהוא ג"כ ענין התחלקות המדות אלא שהתורה היא בחי' פנימי' זעיר ותורה אור דייקא בחי' פנימי' דייקא, וז"ש בזהר אורייתא מח"ע נפקת היינו בחי' פנימי' זעיר נפיק מבחי' ח"ע ששורש התו"מ שהן בבחי' פנימי' וחיצוני' אור וכלי היא מבחי' ח"ע היינו בחי' ח"ס דאריך אך למה יהי' המצוה באופן זה ולמה לא יהי' באופן אחר הוא ענין