שכא

שבכתר, וזהו ויצוינו כו' את כל החוקים ליראה, פי' המצות שנק' חוקי' הם למעלה משכל המושג כמ"ש אחכמה והיא רחוקה ממנה שאמרה שלמה על פרה אדומה שהיא חוקה, והיינו בחי' ח"ס, וכל החוקי' הוא לבא ליראה היינו בחי' יר"ע בחי' יחידה שבנפש שמקבלת מבחי' יחיד בחי' כתר שבכתר.

והנה איתא בת"ז כתר עליון איהו כתר מל' ואיהו קרקפתא כו' והקשו בס' מה ענין כתר למל' שהכתר הוא ראשית לכל דרגין למעלה מבחי' חכמה ראשית הגילוי ובחי' מל' סופא דכל דרגין ומה ענין זה לזה, ותירצו דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן, ואכתי צ"ל שורש הטעם שנעוץ תחלתן בסופן דוקא ולא באמצעות וגם צ"ל מ"ש ואיהו קרקפתא כו', ותחלה נקדים להבין ההפרש בין מדת מל' לשאר המדות חג"ת כי כל המדות חו"ג הוא התפעלות בעצמות הנפש להטותה לזכות או לחוב או להרע או להטיב וע"י הטוב ההוא משפיע לזולתם חסד או דין גבורה כו' משא"כ בחי' מל' שהוא בחי' ההתנשאות מלך על עמו ועל עבדיו שהוא מצד המקבלים שע"י שמקבלים אותו למלך עליהם להיות בטלים אליו נעשה מרומם ומנושא וכל מה שכובש מדינות רבות נעשה מרומם ומנושא יותר, והנה אף אם נפל ההסכם על ואימתו עלי' אעפ"כ אינו נחשב מלך עד שנתנו כתר מל' בראשו והיינו לפי שהענין המלוכה הוא ג"כ בחי' כתר