שיט

פסק נביעו מ"מ הוא בהתחלקות שמתחלקת הנביעה מתחת לארץ דרך גידי הארץ לכמה מעיינים וממעיין זה נתהווה נהר זה וממעיין אחר נהר אחר, משא"כ התהום הוא בהשוואה אחת בלתי שום התחלקות כלל, וככל המשל וככל החזיון הזה יובן ג"כ בנפש האדם שבחי' בינה שהוא הבנת השכל בהרחבה באורך ורוחב ועומק נק' בשם נהר עד"מ ובחי' חכמה הוא הברקת השכל קודם שבא לידי גילוי והבנה וה"ז כדמיון המעיין שנובע טיפין כו', והנה בחי' חכמה הגם שעדיין לא בא לידי גילוי בהרחבה איך ומה מ"מ הוא בחי' גילוי מציאות חדש וסברא חדשה לזכות או לחוב ומקור ושורש השכל שמשם נובע לו השכלות חדשות הוא מבחי' משכיל שמוליד ומהוה את השכל והוא בחי' מו"ס בחי' משכיל ומקיף שאין לו בחי' כלי בגוף להשראתו כמו בחי' שכל הגלוי ששורה במוח שבראש וכמו שנראה בחוש שהקטן אין בו דעת והיינו מפני שעדיין לא נכנסו בו בחי' המקיפי' להיות בבחי' פנימי' שהוא התהוות מציאת השכל ובחי' משכיל זה הוא בחי' חי' שבנפש וע"ז קאי מ"ש אור אבא טמיר ונעלם אור אבא דייקא, ולכן לפעמים נק' בחי' חי' בשם חכמה ונשמה בשם בינה ונשמת שדי תבינם ולפעמים נק' נשמה בשם חכמה, והיינו ב' בחי' חכמה הנ"ל, הא' היא בחי' חכמה הגלוי' והב' היא בחי' נעלמה בתכלית ההעלם ובחי' חי' כנ"ל שבחי' החכמה נעלמה בחי' חי' אינו מהות וערך בחי' חכ' הגלוי' כלל, וזהו מ"ש והחכמה מאין תמצא שמציאת והולדת בחי' חכמה גלוי הוא מאין בחי' חי' שנק' בשם אין וכתר לשון כותרת ומקיף שאינו מתלבש בנפש בבחי' פנימי' כלל, וזהו ענין ג"כ ב' הפי' שבמלת חכמה הנ"ל, והנה בחי' מקיף חי' הגם שהוא מקיף עכ"ז נק' בשם מקיף פרטי שהוא שרש ומקור לבחי' חכמה הגלוי' בפרט שלחכמה זו יש שורש בהעלם בבחי' חי' לדעה ישרה וכן לשכל עקום וכנודע שכמו שיש ל"ב