שטז

זהו מבחי' מקיפים דח"י שלמעלה מנר"נ, ולכן מסלקת הדמים, ולכן אין בכלי הגוף כלי שיוכל לקבל החרדה בבחי' פנימיות כ"א נשאר בבחי' מקיף, והוא בבחי' יחידה שבנפש וזהו ענין מזלייהו וגילוי בחי' יראה גדולה זו היא בחי' חרדה ושאברים החיצונים נרתעים ונזדעזעים וארכובותיהם דא לדא נקשן כו'.

ג) ויובן הדבר באר היטב ע"פ מה שנודע שיש בנפש ה' בחי' נרנח"י, כמ"ש במד"ר פ' בראשית פי"ד חמשה שמות יש לה נפש, רוח, נשמה, חי', יחידה, ונודע כי נר"ן הם בחי' אורות בכלים כי תלת שליטין אינון מוחא ולבא וכבדא ג' מיני כלים לג' בחי' אלו שהכבד הוא מלא דם הוא מקום משכן לבחי' הנפש כי הדם הוא הנפש ורוח החיים בלב ומקום משכן הנשמה הוא במוח וכמ"ש בזהר חכמה מוחא בינה ליבא, משא"כ בחי' חי' ויחידה הם בחי' מקיפים שאין להם כלי מיוחד בתוך אברי הגוף להשראתם וית' לקמן באריכות, ולכן דניאל שראה את המראה היינו שהי' נתפס ונקלט אצלו בבחי' ראי' והשגה לא נפל עליו אימה ופחד, וזהו ענין ההפרש שבין משה לשאר הנביאים שהיו נופלים על פניהם לקבל הנבואה מאת ה' וכמ"ש ואפול על פני כו' שהוא ענין ביטול במציאות ממש משא"כ במשה כתי' פה אל פה אדבר בו כו' והוא ע"פ מ"ש וירא ראשית לו שבחי' ראשית לו שבחי' ראשית וחכמה עילאה אוא"ס בחכ' הי' נתפס ונקלט בפנימיותו בבחי' ראי' והשגה ולכן הי' עומד על עמדו וקיומו, אך כ"ז הוא בבחי' נשמתו שהי' נשמתו כלי ומכון לקבל בתוכו אור א"ס בבחי' פנימי' אבל אברי גופו לא היו בחי' כלי אלא בבחי' ביטול במציאות כמו שאר הנביאים, וארז"ל במד"ר ע"פ דומה דודי לצבי כגואל ראשון כך גואל אחרון היינו שלע"ל בבחי' משיח יהי' ג"כ גילוי אלקות על אופן זה שיהי' כלי ומכון לאור א"ס להיות נתפס בבחי' פנימי' אלא שיהי' ביתר שאת היינו שגם אברים החיצוני' כלי הגוף יהי' בחי' כלי לאוא"ס