שח

ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ולכאו' הלא יכול לברוא את העולם ביום אחד וכמארז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, ואפי' לפי מה שתירצו במשנה כדי להפרע כו' וליתן שכר טוב כו' ג"כ צ"ל למה נברא בששת ימים הלא הי' יכול לאמר כל הע"מ ביום אחד, ולמה הי' צריך ששת ימים, אך לפי שההמשכה ששייך לעולמות צריך שיהי' נמשך ע"י בחי' מדות ולזה נברא בששת ימים שבכל יום האיר מדה אחת, וזהו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיינו כי יראת שמים אינו נמשך מבחי' מדות רק שנמשך ממקום עליון יותר, והיינו שזהו כמו שארז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא, אלא במזלא תליא והנה זכות הוא בחי' מדות היכל הזכות שהוא בחי' היכל החסד ולאו בזכותא תלי' אלא במזלא תליא שהיא למעלה מבחי' מדות וכמו"כ יר"ש אינו בידי שמים שהוא בחי' מדות רק למעלה מבחי' שמים, וזהו מי יתן והי' לבבם זה ליראה אותי כו' כי יראה תלי' במי וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, והיינו כי אלה הוא בחי' מדות כי אלה הוא בגימ' ל"ו וששה מדות וכל א' כלול מו' הוא ל"ו ומי ברא אלה היינו שהמכות נמשכים מבחי' מי מבחי' בריאה מאין ליש שמי הוא בחי' אין שאינו מושג כלל וכן כתי' מי יתן טהור מטמא לא אחד, וזהו מ"ש עם עוונות תשמר י"ה אד' מי יעמוד, והיינו שאם עוונות תשמר י"ה דהיינו שהפגם הגיע לבחי' י"ה כי יש עוונות שאין הפגם שלהם מגיע רק בבחי' ו"ה כו', ויש עוונות גדולים שהפגם שלהם מגיע גם בבחי' י"ה, כמו גאוה וגס הרוח שהפגם הוא בבחי' י"ה ולכן גאוה מספרו ט"ו כמנין י"ה, וזהו אם עוונות תשמר י"ה, אך אד' מי יעמוד שבחי' ש' אד' שבמי יעמד לנו כו', וזהו כמ"ש בזהר ע"פ מי ירפא לך שבחי' מי הוא ירפא לך כו', וזהו שלע"ל דכתי' ההוא יהי' ב"פ