תתקנג

שהוא אור אחר. ויובן זה יותר מע' אור שנברא ביום הראשון הי' אדם צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו⁷⁵ וידוע הקושי' הי' צריך לכתוב מתחילת העולם כו'. אך הנה כתי' ועלמות אין מספר⁷⁶ שיש עולמות הרבה, אך בכלל הם נכללים בשתי עולמות עלדאת"כ ועלדאת"ג⁷⁷ כמ"ש ברוך הוי' מעולם ועד עולם⁷⁸ פי' עלדאת"כ ועלדאת"ג. וזהו הי' אדם צופה ומביט מסוף עלדאת"כ מלמטלמ"ע עד סוף עלדאת"ג מלמעלמ"ט, ואח"כ כשנתמעט הראי' כמה יוכל האדם לראות פרסא או מיל⁷⁹, ונמצא כי לבד שהאור הוא מיעוט בכמות קלענירער אור, אלא ממש אחר הוא וזהו בתיקון מיום ראשון, וכש"כ בריבוי דתהו בודאי אור אחר הוא שלא בערך כלל ומצד זה הי' השבירה. כי באמת מוכרח לומר שעיקר השבירה הי' מצד ריבוי אור ולא מצד מיעוט הכלים. גם זאת אמת שהי' מיעוט הכלים ג"כ אבל עיקר השבירה מוכרח לומר שהי' מצד ריבוי אור, כי מצד מיעוט הכלים א"ר⁸⁰ בתיקון שהמיעוט מחזיק המרובה⁸¹ כמו הראש שהוא קטן הרבה מהיד והרגל ובהם לא נמצא רק כח אחד כמו כח ההילוך ברגל אבל בראש נמצא כוחות הרבה, ראשונה ג' מוחין חב"ד ראי' ושמיעה טעם וריח⁸² ורק מוכרח לומר שלא מצד מיעוט הכלים הי' השבירה אלא מצד ריבוי האור. וע"כ ע"י שמקריבין הבהמה ששרשה היא מריבוי אורות דתהו ועי"ז נמשך תוס' מרובה בכלים דתיקון וזהו ניחוח להוי' פי' ניחוח נחות דרגא⁸³ בהוי' דתיקון.

וענין ריח לא הוא ש' העצם ריח שע"י הקרבת הקרבן אלא הוא ש' המושאל שא"ר פעולת הריח שמשיב את הנפש⁸⁴ כשאדם נתעלף ע"י שמריחין לו ריח חזק עי"ז משיבין לו את הנפש, ופי' נתעלף אינו הסתלקות הכוחות לגמרי כי אז לא הי' מועיל לו הריח, כי למת בלתי חי אינו מועיל ריח, אף שמצד הריח אפשר שהי' מועיל אך המריח איננו, כי לעצם הנפש לא ביכולת להגיע ומריח מצד הגוף איננו, אלא פי' שנתעלף שבאמת החיות נמצאת בלב וההרגש בהכוחות אך חסר הרו"ש קמיטה וסגירת הלב והכוחות נתעלם⁸⁵ למקור אחיזת הנפש עם הגוף והריח