תתקיד

יטפו ההרים עסיס היינו ברכה והמשכה, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול כדי שיהי' ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו להר ה'¹⁴³ הי' צריך לזה שופר גדול¹⁴⁴, פי' אשור היינו תענוגים¹⁴⁵ שיש תענוג ממאכל שערב לחיך, ויש תענוג של כבוד ותענוג מלבושים, וזהו האובדים בארץ אשור שזהו פועל טמטום המוח, כי האובדים בארץ אשור היינו טמטום המוח שא"א להתבונן כלל, והנדחים בארץ מצרים היינו טמטום הלב¹⁴⁶ שהגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב כמארז"ל חמרא דפרגוסא ומיא דיומסס קיפחא עשרת השבטים שהי' להם לקרוא¹⁴⁸ החדש הזה לכם¹⁴⁹ פי' שזה יהי' לכם וקראו החרש הי' לבם¹⁴⁷ מפני שטמטמו אצלם את לבם, וזהו"ע טמטום הלב הגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב. ובד"כ יש ג' שרי פרעה קנה ושט ורידין¹⁵⁰, קנה ושט היינו תאוות אכילה ושתי' ורידין היינו רתיחת הדמים שבהבלי עוה"ז שזהו מיצר הגרון שמונע ומעכב שלא יומשך ממוח בלב. וכדי שיבואו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים להשתחוו¹⁵¹ בהר ה' שענין השתחוואה היינו בפישוט ידים ורגלים¹⁵² בבחי' ביטול צריך לזה שופר גדול ע"כ ביום ההוא יתקע בשופר גדול דוקא. וזהו שארז"ל הרואה שופר בחלום יצפה לישועה כמ"ש והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, כי ענין החלום הוא בעת השינה, ושינה הו"ע שופר תשובה החזרת הנפש, ורואה בחלום שופר זהו שופר בכופל א"כ זהו כמו שופר גדול ע"כ יצפה לישועה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול.

עפ"ז יובן מ"ש בילקוט שמאיל של יצחק לא יצא דבר לבטלה כי האפר של איל הוא יסוד של מזבח הפנימי כמ"ש שמן וקטורת ישמח לב¹⁵³, כי על מזבח החיצון הקריבו פרים ואילים וכבשים היינו הקרבת חלב ודם חלב הו"ע תענוג ודם הו"ע רתיחת הדמים אבל על מזבח הפנימי' הי' הקטרת הקטורת שהו"ע בחד קטיר אתקטרנא בי' אחידא¹⁵⁴ כו' והו"ע אפר של מזבח הפנימי' כו', והגידים של איל של יצחק