תתקד
שובה ישראל הנחה א'
בס"ד שב"ת ש' תרמ"א לד"ה
[zman_begin]שב"ת[zman_end]
שובה ישראל1 עד ה' אלקיך2. הנה לכאורה צ"ל מפני מה נא' שם מלא כי בכלל ה' ואלקים הוא שם מלא3, הי' צריך ליכתוב עד ה' ולא יותר, מה שייך תשובה לשם מלא דוקא. להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר פ' ויצא פ"ע4 ע"פ והי' ה' לי לאלקים5 אמר הקב"ה6 אתה אמרת והי' לי לאלקי' חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה שנא' והיה ביום ההוא יצא מים חיים מירושלים7, והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו8 כו', והי' ביום ההוא יטפו ההרים עסיס9, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול10, לכאורה צ"ל מהו"ע לשון והי' גם מהו מעלת בשו"ג הלא מצינו מעלה בקטן כמארז"ל ע"פ אחות לנו קטנה11 לע"ל עתידין כל שרי אומות העולם באין ומקטרגין את ישראל לפני הקב"ה ואומרין רבש"ע אלו עבדו ע"ז ואלו עבדו ע"ז כו' מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה
הערות
- 1. שובה ישראל : הנחה ממאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ. בהכותרת כאן נרשם: ”לד"ה" כנראה הכוונה ששייך לד"ה (המשך) יונתי תר"ם, כמ"ש גם בסה"מ תרמ"ג ע' נב: ”וע' בד"ה שובה (שנר' בקצרה) הוא בד"ה יונתי מ"ם". הנחת אחרת מדרוש זה נדפסה לאחרי הנחה זו.
- 2. שובה ישראל עד ה' אלקיך : הושע יד, ב.
- 3. ה' ואלקים הוא שם מלא : ראה זהר בראשית מח, ב. מט, א. ועוד. לקו"ת צו יא, ב. נצבים נא, ג.
- 4. במד"ר פ' ויצא פ"ע : סימן ו.
- 5. והי' ה' לי לאלקים : ויצא כח, כא.
- 6. אמר הקב"ה : וכ"ה לקמן בהנחה שני' כאן. במדרש שם: אמר לו הקב"ה.
- 7. והי' ביום ההוא יצא. . מירושלים : זכרי' יד, ח[ednref_330_א].
- 8. והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו : ישעי' יא, יא.
- 9. והי' ביום ההוא יטפו ההרים עסיס : יואל ד, יח.
- 10. והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול : ישעי' כז, יג.
- 11. אחות לנו קטנה : שה"ש ח, ח. ראה שהש"ר שם. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 10. [edn_330_א] ושם ובמדרש וכן לקמן בפיסקא וזהו אתה ובסיום המאמר: יצאו, וכנראה שגם כאן צ"ל כן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.