תתק

כשעושה מלאכה אז מייגע ומזיע כל הכוחות ואח"כ כששובת ממלאכתו אז ה"ה השביתה בהכוחות פי' שביתה שלילה ער טוט ניט ששובתים הכוחות. וכן יובן למעלה ענין השביתה אף שלא בעמל ולא ביגיע' ברא הקב"ה את עולמו⁵⁷ כ"א במאמר ורוח פיו, אך דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה⁵⁸ ושייך שביתה, ובדיבור הזה מלובש המדות וגם המוחין מלובש כמו שנת' כי באמת מוכרח לומר שבדיבור יש ג"כ מוחין כי מאחר שמגלה מוחין מוכרח לומר שיש בו מוחין ובאמת אנו רואים שבדיבור נמצא בו ג"כ חכ' בפ"ע כמו שאנו רואים שיש אחד שיודע השכל בטוב ואינו יכול להשפיע אותו לזולתו⁵⁹ ע"י דיבור וגם לעצמו אינו יכול להלבישו באותיו' הדיבור ולכאורה מה חסר אצלו הלא השכל יודע וה' מוצאות הפה יש אצלו אך זה חסר לו חכ' שבדיבור וע"כ אינו יכול להלביש השכל באותיות אף שהם רק אותיו' שהם לבושים אך שרשן הוא בקדמות השכל⁶⁰ שבהם וע"י יומשך השכל ולמעלה אותיו' שרשם ברשימה שלא נגע בה הצמצום⁶¹ ע"כ בכוחם להתגלות⁶² הארת הקו.

ועוד אנו רואים מהתהוות העולמות אשר נתהווה מדיבור שנמצא בההתהוות חכמה נפלאה כמ"ש אשר יצר את האדם בחכ'⁶³, וחוקרים כבר חקרו כי כמו באדם יש גידי הדם וגידי רוח כן נמצא בעלין⁶⁴ צמחים⁶⁵ גשמי', ואחר כל חקירתם עדיין לתכלית החכ' לא באו, ומאחר שאנו רואים בעולם שנתהווה מדיבור שנמצא בו חכ' מוכרח להיות שבדיבור המהוה יש בו ג"כ ענין חכ' כמו שאנו מכירין מכלי שנפעלה בחכ' שהאומן הוא חכם כמו"כ ע"י מה רבו ומה גדלו⁶⁶ מוכרח הוא שבמקור המהוה נמצא בו חכ' מובן מזה אשר גם חכמתו נתלבש בעשי', וכן גם הרצון שבו מלובש בעשי' כמ"ש שוקיו עמודי שש שנשתוקק הקב"ה לבראותו שגם התשוקה הוא מלובש. ובאמת נת' כי התהוות א"א להיות מגרמוהי לחוד אלא שאיהו מוכרח להתייחד עם גרמוהי⁶⁷, שאיהו הוא בחי' עצמות א"ס שלמעלה מקריאת שם הי' מלובש בעשי' וע"כ כתי' הוי' בחכ' יסד ארץ הוי' עצמות א"ס הוא יסד ארץ והחכ' הוא רק כמו צבת שע"י נעשית המלאכה אך העיקר הוא