תתצט

מצינו גם בחוש השמיעה שאף שהוא רחוק מפעולה מ"מ מצינו שמוכרח להלביש חוש השמיעה בהפעולה דהיינו המלאכת⁴⁷ אופן בתוך אופן שיש שם חשבון שהאופן הגדול מגלגל את אופן הקטן וצריך לשמוע היטיב שלא ילך בכבדות שאם ההילוך הוא בכבדות אפשר להיות שיהי' נפסק ההילוך לגמרי, ובאמת אנו רואים שכל הכוחות נשפלים כ"כ וטרודים בהפעולה ואינו יכול לפעול בהם פעולה אחרת כמו למשל כשכותב או כשמצייר איזה ציור לא לבד שאינו יכול לעשות מלאכה אחרת אלא שאין יכול לדבר וכן לא יכול לשמוע מה שזולתו מדבר פי' אף שישמע אך יבלבל אותו.

וכמו"כ יובן למעלה אף שכתי' ששת ימים עשה שרק הששה מדות נשפלו למטה בעשי' אך בהתכללותם נכלל בהם גם מוחין ואדרבא עיקר ההתהוות הוא מהמוחין כי באמת כתי' בשלשה דברים ברא הקב"ה⁴⁸ את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת בשלשה לחוד כי מי הוא המוליד ומגלה המדות הלא המוחין, ואף שהמדות הם גבוהים במד' מהמוחין כי ז"א בעתיק תלי'⁴⁹ פי' ע"ד המעתיק הרים⁵⁰ והמתנשא מימות עולם⁵¹, אך זהו רק נקודת המדות אבל בהשתל' עיקר גילוי המדות הוא מהמוחין עד שנוכל לומר שעיקר התהות המדות הוא מהמוחין, כי אנו רואים כשאדם מתבונן במוחין שלו שטוב הדבר אז נתגלה מדת האהבה לדבר ההוא, אך הנה כאן כתי' בחכ' ושם כתי' ששת ולא בששת כמו הכי⁵² מפני שהמדות הם בעצמם נשפלו למטה אבל החכ' כתי' בחכ' בדרך התלבשות וכן כתי' בראשית נמי מאמר הוא⁵³ ותרגומו בראשי' בחוכמתא⁵⁴, שהחכ' הוא מאמר כללי ואח"כ נתחלק לט' מאמרות⁵⁵ פרטים, נמצא מובן מזה שגם בחי' חכ' הי' נשפל בהעשי' ואף שהם מוחין שבמדות מ"מ ה"ה מוחין כי במוחין עצמם יש מד' הרבה זה למעלה מזה כמו שאי' לא כל מוחא סביל דא⁵⁶, אבל יש מוחא דסביל, וכמו בענין הלימוד זה מבין באופן כזה וזה מבין בעומק יותר כו' אבל עכ"ז ה"ה מוחין, וכמו"כ הכי הגם שהם מוחין שבמדות מ"מ ה"ה מוחין, וזהו ששת ימים עשה שהו"ע ששה מדות ובהם נכללו גם המוחין אבל ביום השביעי כתי' שבת וינפש שהי' השביתה. וענין השביתה הוא כמו שאנו רואים למטה באדם