תתפג

לומר שיש בהם חיות כיון שהוא מציאות, והראי' שצריך להיות גוף חומר מוכן לקבל צורת הנפש שאל"כ מהו עונש הגלגולים מאחר ששוה מוכרח לומר שבעצם הגוף יש חיות מלבד הנשמה, והגם שארז"ל מאימתי נותנין נשמה באדם משעת יצי' שלא יסריח⁵¹, אין הפי' שזהו חיות הגוף, אלא שהנשמה נותן חיות בהבשר ומחמם אותה שלא יסריח אבל עצם הגוף מוכרח לומר שיש לו חיות. ומה שארז"ל תינוק בבטן אמו מלמדין אותו כל התו'⁵², אך זהו כמו שאי' בלק"ת⁵³ שנותנין לו כחות בכדי שיוכל ללמוד כשיצא לאויר עולם, וזהו רק כוחות נעלמים, אבל כחות הגלוים הוא דוקא כשיצא, כי באם שתאמר שמלמדין את התו' בגילוי, מהו העבודה שילמוד אח"כ, כי אפי' מה שבא מלאך וסוטרו על פיו⁵⁴ עכ"ז הי' נשאר אצלו כטבע ומהו העבודה ובאמת אנו רואים שהגוף הוא מונע ומעכב. ובלאו כל הראי' האלו מוכרח לומר שיש הפרש אם הוא מחי' דבר החי או דבר שאינו חי וכיון שהגוף הוא מציאות מוכרח⁵⁵ לומר שיש בו חיות המחיהו, נמצא שנה"ב הוא עפר ורוח הבהמה היא היורדת למטה לארץ⁵⁵, ובאמת אי' הכל הי' מן העפר⁵⁶ אפי' גלגל חמה שיש שם ג"כ ענין עפרוריות שעי"ז פועל ההליכה, וע"י העלי' שנתעלה נפה"א עי"ז יתעלה נה"ב ג"כ, והעלי' מנה"א הוא מגרמוהי לחיוהי שאפי' נשמות שהם מטה"ע ה"ה רק גרמוהי אבל העלי' הוא בחיוהי, ולא בחיוהי לחוד אלא באיהו שמתייחד עם חיוהי שבאה לאשתאבה בגופא דמלכא⁵⁷, וע"י העלי' הזו דנה"א יתעלה נה"ב ג"כ.

וכשם שנתבאר העלי' דנה"א ונה"ב כך יש הפרש בין נשמה למצות כי הנה בד"כ מצות הם מלובשים בדברים גשמי' ושרש המצות הם תרי"ג ארחין דגלגלתא⁵⁸, פי' גלגלתא הו"ע רצה"ע⁵⁹ שלמעלה מטו"ד, וארחין הוא אורח ושביל וצינורות להמשיך רצה"ע בדברים גשמי', שופר בקרן הגשמי' ותפילין בקלף הגשמי' וציצית בצמר גשמי' ותרומות ומעשרות, שהו"ע גוף ונפש, שדבר הגשמי' הו"ע גוף ורצה"ע שמלובש בדבר הגשמי' הוא הנשמה, והדבר הגשמי' אין לה ערוך לגבי רצה"ע ע"ד עשי' לגבי רצון שרצון הוא דק ורוחני' כמו"כ הדבר הגשמי' אין ערוך גבי רצה"ע. והנה אנו רואים דאימתי הוא מצוה דוקא שיעשה אותה איש ישראל, כמו שופר ה"ה גשמי' וע"י מה הוא מצוה ע"י שיתקע בו ישראל או תפילין וציצית שסתם