תתפב

בבחי' עמידה כמו במלאכים שכתי' אצלם ויעמידם לעד לעולם⁴⁰, אפי' העלי' דלעד לעולם מ"מ ה"ז רק עמידה כי מהו"ע עמידה כמו אדם שהוא עומד הרי במקום א' הוא אבל כשהולך הרי במקום שהי' תחילה עכשיו אינו שם כן ענין ויעמידם לעד לעולם שאפי' העלי' דלעד לעולם מ"מ ה"ה בבחי' א'. וכן מ"ש שרפים עומדים⁴¹ ממעל לו⁴², ואפי' המלאכים שאומרים שירה משימ"ב⁴³, ה"ה ענין עמידה שהוא במד' א'. וכמו"כ הנשמה כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו⁴⁴ שהי' בבחי' עמידה כמו במלאכים רק ההפרש הוא שמלאכים הם מחיצוני' הכלים⁴⁵ ונשמות מפנימי' הכלים שההפרש הוא מצד הבריאה ומיצי' לחוד אבל מ"מ ה"ה בבחי' עמידה, וכדי שיהי' ונתתי לך מהלכים⁴⁶ בין העומדים זהו דוקא כשירדה בגוף ונה"ב ומונע ומעכב וכשגובר נה"א יכול לבוא לבחי' בכל מאודך שהו"ע הליכה.

ומוכרח לומר שגם נה"ב עולה, כי לפי שנת' שהוא גרם שיכול לבוא להבחי' דבכל מאודך וארז"ל אין הקב"ה מקפח שכר⁴⁷ כל ברי' והוא כמשל זונה ובן המלך⁴⁸ שהזונה אין ברצונה שיציית לה בן המלך ומ"מ מוכרחת להוליד בו תאוה וחום שזהו אין ברצונה נמצא שהוא עובדא גדולה וצריך ליתן לה השכר, וכמו"כ הנה"ב שע"י בא הנה"א לבכל מאודך צריך ג"כ להתעלות, והוא כמו במשל שנתבאר שסותמים הילוך המים בנסרים או בעפר ואח"כ כשבוקע הסתימה אז הולך המים ברעש גדול ואנו רואים כשגובר המים את הסתימה אז נושאים גם הנסרים שקודם שגובר את הסתימה הי' סותמים ההילוך ועכשיו שגובר פועל הילוך גם בנסרים שהם בלתי הילוך, או אפי' שהסתימה הוא מעפר שאינו צף למעלה מ"מ פועל שיהי' הילוך בעפר למטה, כמו"כ מוכרח לומר בהנמשל שע"י העלי' דנה"א יתעלה הנה"ב ג"כ, כי הרי הגוף הוא עפר כמ"ש אדם יסודו מעפר⁴⁹ ומוכרח לומר שיש בו חיות המחי' עצם הגוף כמו שמצינו באדה"ר שכתי' אצלו וייצר הוי' את האדם⁵⁰ עפר מן האדמה קודם ויפח באפיו נשמת חיים שלא הי' בו החיות הזו ומ"מ הי' ציור ודמות הגוף, מוכרח לומר שיש בו חיות המחי' אותו, ול"ד גוף האדם אלא כל החיות שיש להם גוף מוכרח