תתפא

ובטל לך, ולמי יחפוץ בדבר הטפל ובטל או בעיקר, הלא בודאי העיקר, כי כללות השתל' העולמות הוא מש' והארה בעלמא ועז"נ אני הוי' לא שניתי²⁹ אתה קודם שנה"ע³⁰ ואתה הוא לאחר שנה"ע שאין שייך בו שום שינוי בין קודם הבריאה ובין לאחר הבריאה, ולכאו' הלא הי' בריאת העולמות כמ"ש בראשית ברא³¹ כו' אך זהו רק מש' והארה בעלמא שאינו נוגע בעצמיו', ולאו דוקא עד שלא נברא אלא אפי' עד שלא נאצל³² כי אי' בעבוה"ק בפירוש אתה הוא קודם שנאצל³³ ואתה הוא לאחר שנאצל, ואיך שנפרש אצי' הן שהוא הפרשת הארה מא"ס והן שהוא גילוי העלם³⁴ מאלקות ה"ז רק אלקות ולא אלקה, שאלקות הו"ע געטליכקייט ולא אלקה³⁵, ומה שגרמוהי הוא לברוא בריאה יש מאין הוא ע"י שאיהו מתייחד עם גרמוהי³⁶, אבל עיקר הבריאה היא מאיהו, ולכן נק' אלקות ולא אלקה. והראי' הוא מש' אלקים שמתייחד עם המדה, ואם המדה הוא אלקה למה צריכה להיחוד דש' אלקים, אלא שזהו רק אלקות. וכשיתבונן בכ"ז שכללות התהוות עולמות הוא רק מש' והארה בעלמא יבוא לבכל מאודך שהוא בל"ג.

ומעתה יש להבין למי נתייחד האהבה דבכל מאודך אם הוא ע"י נה"ב³⁷ זה א"א לומר והוא כמו שאנו רואים בהמשל דלעיל שהנהר ההולך ממקום למקום הולך לאט לאט וכשיסתמו את ההילוך בנסרים או בעפר ואח"כ כשהוא בוקע את הסתימה והולך ברעש גדול זהו מצד המים עצמם ולא מצד הסתימה כי אדרבה הסתימה ה"ה מונע ומעכב ההילוך לגמרי אלא מצד המים עצמם רק שהסתימה הו"ע גרם כמו"כ בהנמשל לכאו' מהו ההתגברות דנה"א הוא ע"י נה"ב ובאמת אנו רואים שאדרבה הוא מונע ומעכב, אלא העיקר הוא ע"י נפ"א, והנה"ב הוא גרם שבו וע"י יכול לבוא הנפה"א לבכל מאודך, נמצא שנה"א מצ"ע יכול ג"כ לעלות, אך מ"מ הגרם הוא שיבוא לזה הוא הנה"ב, שיכול ע"י הנה"ב לבוא לבחי' הליכה. כמו שמצינו אצל אברהם שהי' מרכבה למדת החסד³⁸ כמ"ש הלוך ונסוע הנגבה³⁹ שאי' בזהר שהו"ע שירותא דעלמא עילאה, כי למעלה קודם שירדה הנשמה בגוף הי'