תשעה

לזאת למה יאהב את ההארה יותר טוב שיאהב את העצם, וכמו כשנותנין לו תפוח מתוק יותר, או כששומע ניגון מתוק יותר וקול ערוב יותר וכן כשמקבל תענוג מהשכל ואומרים לו כשיש⁹⁸ שכל עמוק יותר, וכמו"כ כשיתבונן בהתבוננות הנ"ל לא ירצה גם בבחי' כי הוא חייך כ"א שיהי' לו אהבה ותשוקה לא"ס עצומ"ה לדבקה בו, והנה כמו עד"מ אדם שנטה מהדרך ותועה במדבר וא"י למצוא הדרך ואח"כ בא א' והביא אותו על הדרך ה"ה מתמלא תענוג ומחזיק טובה מאד להאדם ההוא, כמו"כ כשהוא טרוד ומוטרד ברבות המח' הטורדות אותו ה"ה כמדבר שממון, וכאשר מתבונן בהתבוננות הנ"ל ה"ה בא על הדרך צריך שיתמלא תענוג גדול מזה, אך הנה כתי' לכתך אחרי במדבר⁹⁹ כמו במשל הנ"ל כשהביא אותו על הדרך הישר לא זאת הכוונה שיחזיק לו טובה כ"א שילך אח"כ בדרך הישר, כמו"כ כאן אחר ההתבוננות הנ"ל צריך שיהי' אח"כ ההילוך הליכות עולם לו¹⁰⁰ וזהו ההילוך דתומ"צ, וזהו ק"ש דשחרית וערבית, אבל ק"ש שעהמ"ט הוא מס"נ קרוב לפועל דבעת השינה הנפש מסתלק מן הגוף ועולה למעלה כמ"ש בידך אפקיד רוחי¹⁰¹ ולכן בק"ש שעהמ"ט צריך לעשות חשבון צדק בנפשו¹⁰² בכל הדיבורים ומח' אשר לא לה' המה [וצ"ל תחילה התשובה חרטה על העבר באמת ואח"כ אפשר התשובה דוהרוח תשוב אל אלקים אשר נתנו ], וזהו התשובה והרוח תשוב אל אלקים אשר נתנו שהנפש עולה לשרשה ומקורה, ולכן אי' בכהאריז"ל שבק"ש שעהמ"ט בכוונה¹⁰³ מתקנים כמה פגמים.

וביאור הענין הנה כתי' עולת שבת בשבתו על עולת התמיד¹⁰⁴, דהנה התפלה הו"ע אהוי"ר והם כנפים¹⁰⁵ כנפי יונה וכמארז"ל מה היונה כנפי' מגינות עלי' כך ישראל מצות מגינים עליהם¹⁰⁶, ואהבה מקור רמ"ח מ"ע ויראה מקור שס"ה ל"ת¹⁰⁷, וזהו כנפי יונה שהם כלים להרצון¹⁰⁸ והם נק' גדפין לאורייתא דאורייתא בלא דחילא ורחימא לא פרחא לעילא¹⁰⁹, וזהו שבת¹¹⁰ שזהו הארת שבת שבששת יומין