תשסה

שמחי' את הנה"א יש תמיד כליון ותשוקה בל"א „ ציא לאלקות ועצם הניצוץ אינו בערך הגשמה אפי' בעשר כחות, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה⁶⁹ וראי' שהמלאך בשליש עולם עומד⁷⁰ כ"ש הנשמה שלמעלה מהמלאך שהגוף קטן מהכיל את כל הנשמה, אלא מה שנתלבש בגוף הוא רק הארה, וזהו"ע התשובה ל' השבה לשרשה ומקורה, והנה התחלת העלי' הוא כשאדם עומד משנתו ומתפלל ולומד מתחיל הנפש להתרומם וכמ"ש סלסלה ותרוממך⁷¹ כמו סלסול השערות שמפריד השערות זה מזה כמו"כ ע"י לימוד הלכות ומקשה ורימנהו כאן כתוב כך ובמק"א להיפך ומתרץ זה סלסול הלכות עי"ז ותרוממך הנפש מתרומם, וכן צדקה תרומם גוי⁷² שע"י נתינת הצדקה נעשה היד מרכבה למדות החסד שבלי גבול הגם שהוא חסד ולא גבו', מ"מ מדת החסד עצמה הוא בלי גבול, וזהו רוממות הנפש ול"ד ע"י כ"א⁷³ ע"י כל המצות שנק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה⁷⁴ כו' כל המצוה, אך זה אינו עדיין השבות הנפש לגמרי והעיקר בעת השינה שאז הנפש עולה למעלה וכמ"ש ב"ידך א"פקיד ר"וחי ר"ת בא"ר⁷⁵ דכמו הבאר שנובע מתתא לעילא כמו"כ הנשמה עולה מלמטלמ"ע, ואם הרויחה ביום שקיימה תומ"צ אז היא עולה למעלה, וזהו תשובה ל' השבה שהנפש עולה לשרשו ומקורו אבל אם פגם והנפש עצמו ה"ה שליח מהמשלח וחזקה שליח עושה שליחותו⁷⁶, אבל יש יצה"ר ונה"ב המונעים ומעכבים וזה אין תשוקת היצה"ר אלא לקין וחביריו שמעורר מדנים שזהו"ע הפגם והלכלוך שעי"ז נדחה ממחיצתו של הקב"ה, וצריך תשובה חרטה על להבא⁷⁷ ופי' חרטה שיעקור הרצון לגמרי, ולכן בק"ש שעהמ"ט צריך לעשות חשבון צדק בנפשו במה שעשה בכה"י ואם פגם באיזו דבר צריך לעשות תשובה חרטה, ואח"כ בעת השינה יתעלה הנשמה למעלה ושואבת לה חיים⁷⁸ מלמעלה, ואח"כ ביום המעהמ"צ באו"א שכל יום מסייע לחבירו שע"י התשובה שהוא החזרת הנפש נמשך אור העליון יותר ביום שלאחריו.

ולהבין יותר ע' התשובה ל' השבה יובן משמיטה דכתי' שש שנים תזרע שדך⁷⁹ ובשנה השביעית שבת שבתון⁸⁰ כמו גבי שבת כתי' ששת ימים תעשה