תשלב

שבאו לידי גילוי, אבל מוחין אינם שייכים לזולת שיוכל לישב בפ"ע ולהשכיל השכלות, וראי' דהרי אלפים שנה קדמה תורה לעולם, הגם שארז"ל ומתלמידי יותר מכולם²⁸ היינו שע"י השפעה נמשך ממקור השכל (משכיל) לשכל אבל לא דבר חדש לגמרי דזה אינו שייך לזולת, ולכן רשב"י שישב במערה י"ב שנה²⁹ ולא הי' לו למי להשפיע (ה' דמה שהי' עם ר"א בנו³⁰ זה אינו בגדר השפעה שהוא עצם א' ע') ומ"מ ניתוסף בו ריבוי חכ' דקודם שהי' במערה הי' רפב"י מפרק כו' ואח"כ הי' רשב"י מפרק ובכפל פירוקי³¹, הרי מובן דחכ' אינו שייך לזולת, אך היינו שאינו מוכרח לזולת ולא כן המדות שבלתי הזולת אינו שייך שם מדה כלל, משא"כ מוחין שייך בלא זולת ג"כ אבל מ"מ כשרוצה יכול להשפיע לזולתו ג"כ, ולכן נק' בחי' זו בשם חכ' ידיעה דמה נ"מ אם ידוע לזולתו או במה שהוא בעצמו יודע דמאחר שבכחו לגלות לזולתו מוכרח לומר שהוא בעצמו משיגו בטוב דאל"כ לא הי' באפשרי לגלותו לזולתו, וגם אם יעמיק דעתו עוד בזה הענין יבין אותו בעומק יותר כו' א"כ ה"ז הגבלה, לכן נק' חכ' ידיעה אבל בחי' חכ' דלא ידיעה היינו החכ' קודם שבאה לידי השגה והבנה ואז אינו שייך לומר ע"ז ידיעה מאחר שעדיין אינו ידוע כלל ומ"מ שייך ע"ז שם חכ', וכדי שיהי' בחי' חכ' ידיעה הוצרך להאציל תחילה בחי' חכ' דלא ידיעה, נמצא דבחי' זו הוא כעין ממוצע בין א"ס הבבע"ג ובין בחי' א"ס שמתלבש בע"ס, ומ"מ אין בזה שום התחדשות, וה"ז כמו גילוי האור מן המאור שהרי קודם שהאיר הי' כלול בהמאור והי' בהעלם ועתה מה שנגלה היינו רק מה שבא מהעלם לידי גילוי ולא כמו השפעה שהוא דבר חדש משא"כ הי'³² כלול בתחילה בהעלם ועכשיו בא מהעלם לגילוי (ה' ולכן נק' או"ר ולא שפ"ע וע' מזה בלקו"ת בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח³³, ובסידור ח"א בפי' זכר רב טובך³⁴, ובד"ה להבין ענין אוא"ס³⁵, ובשער היחוד³⁶, ובד"ה וככה פצט"ק, ע').

אך המשל אינו דומה להנמשל דבהמשל האור הוא מורגש כמו זיו השמש כשמאיר לארץ ולדרים עלי' הרי ניכר האור וביום המעונן שאין האור מאיר ניכר ג"כ, וכן האור פועל שינוי באדם ג"כ דכשמאיר הזיו למטה אז החיות באו"א בל"א³⁷ ל עב עד יק וביום מעונן אז האדם ג"כ מעונן בל"א ן גירוֲגט והוא מפני שהמאור מורגש ומוגבל לכן האור ג"כ מורגש ומוגבל, אבל למעלה המאור הוא א"ס כמו"כ