תשכד

והנה להבין זה צ"ל תחילה מ"ש איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד⁶⁵ ומובן מזה שהם בחי' מחולקים דאל"כ הול"ל איהו וחיוהי וגרמוהי חד, דהנה איהו וגרמוהי אי' באגה"ק⁶⁶ שהוא מה שאיהו מתיחד עם חיוהי⁶⁸ לברוא מאין ליש, וענין בריאה יש מאין הוא בחיק הבורא ולא בחיק הנבראים שה"ה בעצמו נברא, וגם אינו בחיק גרמוהי בלא בחי' איהו⁶⁹ איך שיפורש בחי' גרמוהי הן כמו שמפרש בע"ח ואגה"ק שהם כלים דע"ס, והן כמו שמפרש בזהר מפרשי הזהר שהם ז"ת⁷⁰ ונכלל בהם האור ג"כ מ"מ א"י לברוא מאין ליש אלא מצד כח האיהו, משא"כ בחי' איהו וחיוהי חד הוא שאינו שייך כלל למציאות היש, וצ"ל שבחי' איהו שמתיחד עם חיוהי הוא למעלה במדרי' מבחי' איהו שמתיחד עם גרמוהי דאם נא' שההפרש הוא רק באופני היחוד הול"ל איהו וחיוהי וגרמוהי חד ומובן מאחר שמובדלים בשמותיהן הם מובדלים במדריגתם וא"כ היחוד עם חיוהי הוא באו"א כו' דנ"מ עם מי שמתיחדים אלא מוכרח לומר שהם מדריגות חלוקות הגם דא"ס הוא אחדות פשוטה, היא הנותנת מפני שהוא אחדות פשוט הרי יש בו הכל, והנה צ"ל תחילה ענין איהו וגרמוהי חד שכ' באגה"ק⁶⁷ שהוא מה שאיהו מתיחד עם גרמוהי לברוא מאין ליש שיהי' מציאות דבר נפרד הגם שאינו דבר נפרד מאלקות אין לך דבר שחוץ ממנו ואין עוד מלבדו כתי' אפי' בחללו ש"ע⁷¹ וכתי' את השמים ואת הארץ אני מלא⁷² כמו שקודם הצמצום הי' אוא"ס ממלא כל מקום⁷³ החלל⁷⁴ כמו"כ לאחר הצמצום את השמים ואת הארץ אני מלא, אני ר"ל עצמות אוא"ס וענין הצמצום הוא רק שנתעלם האור, וא"כ אינו שייך לומר דבר נפרד ולכן מבואר במ"א שהעולם הוא שקר גמור⁷⁵ אך לפ"ז מהו"ע ברה"ע, אבל עכ"פ אינו נפרד אלא שנראה לנו כמו שהוא נפרד, והוא ע"י התהוות איהו שמתיחד עם גרמוהי.

וביאור הענין יובן מהנפש המחי' הגוף, דמוכרח לומר שיש נפש המחי' את הגוף הגם שא"י מהו הנפש דגלוי הנשמה הוא למעלה מג"א ומרוה"ק⁷⁶, והאר"י