ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"בהנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ביונתי בחגוי הסלעתשה

תשה

מניעות הלכות⁸⁶ הדם באבר וע"י סמי רפואה גורמים הילוך הדם באבר זה, וזה נק' שנתרפאה האבר, הרי שהדם הוא המרפאה אותו לכן אמר על תורה⁸⁷ שמחזירו למוטב, ומ"מ אין זה סותר למה שארז"ל כל האומר כו' כי ע"י עשיות המצות שהם רצה"ע ממשיכים גילוי ותורה אור (ה' דלמטה תורה למעלה ממצות וזהו והחכ' תחי' בעלי'⁸⁸ שהוא המחי' אותם אבל בשרשם למעלה המצות למעלה מתורה לכן נק' בעלי' של תורה וע' מזה בלקו"ת ד"ה ראיתי והנה מנורת זהב⁸⁹ ובאמ"ב שער הק"ש⁹⁰ יעו"ש וכמו האויר שהוא למטה מיסוד האש⁹¹ ומ"מ פועל שינוי באש וכמשית"ל אי"ה ע').

וביאור הענין דהנה כתי' כי נר מצוה ותורה אור מכאן מובן ג"כ שהתורה גבהה מעלתה לגבי מעלות המצות דהמשיל מצות לנר ותורה לאור, ואין ערוך נר יחידי לגבי אור היום, ומ"מ הקדים כי נר מצוה לותורה אור, וצ"ל שע"י נר מצוה נמשך ותורה אור וידוע דפועל ונפעל, הפועל הוא חזק מהנפעל⁹², וכמו"כ כאן צ"ל דנר מצוה למעלה מתורה אור, ובאמת הרי התורה למעלה מהמצות, והנה להבין זה צריכים להקדים תחילה מה שהמשיל המצוה לנר (תו"א⁹³ ד"ה נר חנוכה מצותה ובמבואר⁹⁴ שם), הנה הנר צריכה לאויר ולכן אין כופין כלי⁹⁵ ע"ג הנר בשבת גזירה שמא יכבה, ובאופן שהתרו⁹⁶ שם צריכים ליזהר מאד יעוי"ש, ולכן כשמכניסים נר למרתף הוא כהה מפני אויר הגס⁹⁷ אשר שם, וכל שהוא בעמק בארץ אשר אין שם אויר כלל יכבה הנר כ"א אבוקה בוער שם ג"כ והוא שמגרש משם את האויר הגס, ובבית אשר שם האויר זך שם הנר מאיר, וכשיש חום בבית והוא על ב' אופנים אם החום הוא מהבל התנור אז האויר זך מאור הנר, אבל אם הוא מהבל בנ"א שהוא אויר המעופש אשר יוצא, אז הנר כהה, היוצא מכל הנ"ל שהנר צריך לאויר, והנה אויר הוא אור יו"ד⁹⁸, יו"ד הוא חכ'⁹⁹ והו"ע חכמות התורה, ואור יו"ד הוא המוציא

הערות

86. הלכות : אוצ"ל: הליכות.
87. שהדם. . תורה : ראה לקו"ת במדבר יג, א.
88. והחכ' תחי' בעלי' : קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 292].
89. בלקו"ת ד"ה ראיתי והנה מנורת זהב : בהעלותך לד, ג ואילך.
90. ובאמ"ב שער הק"ש : ראה שם עז, ד. פ, א ואילך.
91. האויר שהוא למטה מיסוד האש : ראה לקמן הערה 121.
92. הפועל הוא חזק מהנפעל : ראה גם המשך וככה תרל"ז ע' יז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' תצד וע' תקז.
93. (תו"א ד"ה נר חנוכה מצותה ובמבואר שם) : כ"ז נרשם עה"ג[ednref_245_ד] בצד הימני של העמוד בראשיתו, בסמיכות להתיבות שהובאו בפנים, בלי חצ"ע. והכוונה שלהבא להלן לעיין בתו"א מקץ מב, ג. מג, ב.
94. ובמבואר : אוצ"ל: ובביאור.
95. אין כופין כלי : ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סרע"ז, ס"ח. תו"א שם־ סידור שער החנוכה רעג, ג. אוה"ת תזריע כרך ב' ע' תקכ[ednref_246_ה].
96. שהתרו : אוצ"ל: שהתירו.
97. למרתף הוא כהה מפני אויר הגס : ראה גם לעיל בהמאמר כאן ובהערה 20.
98. אויר הוא אור יו"ד : ראה זהר בראשית טז, ב. תו"א מקץ מב, ג. מג, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנ. וש"נ.
99. יו"ד הוא חכ' : ראה זהר בראשית לא, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסד ובהנסמן לשם. [edn_245_ד] ראה גם לקמן על יד הערה 159. [edn_246_ה] נדפס גם (בשינויים קלים) בסה"מ תרל"ה ח"א ע' קצז. והנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בח"ב שם ע' תפא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.