תרנו
בכ"ד ודור בחי' בירורי' אלו, וז"ע מי מנה עפר יעקב49 שקאי על המצות שתלויות בעפר כנודע, וכמ"ש בזח"ב הנ"ל האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה כו' ברקניא ובמגנא כו', אלא כו' כדקא יאות כפום חיליה, דהנה בד"כ ג' קנייני' לאדם גוף ונפש וממון50 וכמ"ש בס' א"צ51 שער הנדיבות פי"ז שאברהם הי' נדיב בין בגופו בין בנפשו בין בממונו, ולמד52 לנו רשב"י שאין די בקיום המצות בעשותם ע"י הגוף ובכוונתם לש"ש ע"י הנפש אלא צריך ג"כ דלא אשתדל53 כו' היינו עד"מ שלא ישאל תפילין ולולב מאחרים, אלא צריך להוציא ממונו, וזהו שא' בכל לבבך ובכל נפשך53 ובכל מאדך, לבבך זה הגוף שעיקרו הוא הלב שהרי הלב פליג לכל שייפין54 כו', נפשך זהו הכוונה, מאדך זהו ממונו וכמשרז"ל במשנה ספב"ת דברכות הנ"ל, וסוד הדבר יש לפרש ע"פ הקדמות שיש בכהאריז"ל, הא' שבחטא אדה"ר נפגמו כל חלקי דצח"מ ונתפזרו בהם ניצוצי נשמות כמ"ש בס' הכוונות55 בכוונת האכילה ויש ביד האדם לתקן כל הד' מינים דדצח"מ במצות הנעשים בהם ואפי' בדומם, וכמארז"ל עפר יעקב מצות הנעשות בעפר, הב' מ"ש שהשלמת הנפש תלוי' במעהמ"צ שהרי הנפש היא מן העשייה, ובלימוד התורה הרוח שמיצירה, ובעיון והשכלה הנשמה שהיא מן הבריאה.
והנה כסף וזהב הם מתכות מתחתיות העשייה, וכשיקנה המצות בדמים (תרתי משמע שהמעות הם מתחתיות העשייה, והדם הוא הנפש56 הוא נפש דעשייה) ועי"ז נשלמים גם ניצוצי אור שבאותם הדמים ונוספי' על של מעשה המצוה.
הג' שיש כח בקדושה להחיות אפי' הדומם כאבנים שמראשותיו של יעקב אע"ה (היינו לבד חיות הדומם58 מצד היותו נברא כשאר הנבראי' דבי"ע) שכאשר
הערות
- 49. מי מנה עפר יעקב : בלק כג, י. ראה פרש"י שם. במד"ר פ"כ, יט. תנחומא בלק יב.
- 50. ג'. . וממון : לשון הרמ"ז לזהר תרומה כאן — צויין אליו לקמן בפנים.
- 51. בס' א"צ : ארחות צדיקים. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 12.
- 52. ולמד : מכאן לשון הרמ"ז הנ"ל בשינויים והוספות.
- 53. אשתדל : כ"ה ברמ"ז כאן. אבל בזהר־ וברמ"ז לקמן (הובא לקמן ע' תרנז): ישתדל.
- 53. בכל לבבך ובכל נפשך : ואתחנן ו, ה.
- 54. הלב פליג לכל שייפין : ראה זהר שלח קסא, ב. שע"ת סט, ב הערה 12.
- 55. שבחטא אדה"ר. . בס' הכוונות : ראה גם נגיד ומצוה דברים השייכים בסעודה [ירושלים תשכ"ה פו, ב]. שו"ע האריז"ל דברים השייכים בסעודה בחול ובשבת ס"א [ווילנא תרמ"א כט, סע"ב ואילך]. סידור ר' שבתי מראשקוב ח"ב סדר סעודת ת"ח כוונת המוציא ד"ה כוונת האכילה (דף הנסמן) א, ב. סידור מהרי"ק כוונת האכילה קיב, ב.
- 56. והדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג.
- 58. חיות הדומם : ראה שער היחוד והאמונה פ"א[ednref_196_ו]־ אגה"ק סכ"ה (קלט, א) בשם האריז"ל. המשך מים רבים תרל"ו רפכ"א בשולי היריעה מציין: ע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ג ועוד בכ"מ. סה"מ תש"ח ע' 160 הערה כג נסמן: שער היחוד והאמונה פ"א בשם האריז"ל. ואולי הכוונה לע"ח שער טל דרוש ג. שם שער נ פ"י ועוד בכ"מ. בספר שיעורים בספר התניא ע' 764 מציין: להעיר מע"ח שער נון (פ"ב, יו"ד). ראה גם ע"ח ש"נ, פ"ט. טעמי המצות להאריז"ל פ' ויקרא מצות על כל קרבנך תקריב מלח. שערי קדושה להרח"ו ח"ג השער הב' קרוב לסופו. השער הב' ד"ה ועתה נתבאר[ednref_197_ז] מהות האדם. השער הג' בסופו. תניא פל"ח (ע' נ). [edn_196_ו] בתניא מ"מ הגהות והע"ק לשם הניח מקום פנוי. [edn_197_ז] כ"ה במהדורת ווילנא תרמ"א וכנצ"ל: נבאר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.