תרנ

בחי' ך"ו כל"ח שלפני האצי' שיומשכו בתיקון גם בבחי' התלבשות או"פ ג"כ וכנ"ל בענין מאדך¹³¹ כו'.

[kitzur_begin]קיצור. שהמקובלים הראשונים קראו גג"ת, ובע"ח חג"ת ולא פליגי כלל, אלא שהראשונים מדברים בלפני האצי', ובע"ח מדבר בז"א דאצי', מ"מ בחי' חסד שלפני האצי' הנק' גדולה אינו שייך כ"א בא"ס שהוא קדמון לכל הקדומי', ובכדי שיומשך זה בנבראי' זהו ע"י השקיעה דוקא, ולכן דוד שהשפיל א"ע הקב"ה הגביהו שיומשך בו חותם בולט שלמעלה עד שא' ך"ו כל"ח שיומשך גם מחסד זה בנבראי' כו'.[kitzur_end]

ויובן זה עוד ממ"ש משה ונפלינו אני ועמך¹³² שנת' בלק"ת בד"ה מצה זו¹³³ שגם מבחי' פלא אשר שם כחשוכה כאורה¹³⁴ בשני כפין יומשך ג"כ רק למקום הראוי כו', ומכ"ז יובן ענין כובע ישועה¹³⁵ שהוא ך"ו ע"ב¹³⁶, היינו חסד של ש' הוי' מבחי' א"א שז"ע כמו בחי' ך"ו כל"ח שביקש דוד בשיריו ותשבחות שלו ומרע"ה בתפלתו, שתוכן הענין שיומשך בחי' רב חסד שהוא בבע"ג שהרי אינו מאיר בפנימיות האצי' בראשית האצי' כ"א בבחי' מקיף מריש כ"ד עד סוף כו', שיומשך בחי' חסד זה בעושי רצונו, ואזי נק' כובע¹³⁷ ישועה <71>

ּ בראשו, וזהו שא' ריב"ל הני ך"ו הודו כנגד מי, שאין הכוונה שהם כנגד ך"ו דורות לבד שזן אותם בחסדו קודם שנתן תורה, כ"א שגם לאחר שכבר ניתנה, וכמו דוד שנולד בערך תתנ"ד שנה באלף השלישי¹³⁸, יומשך ג"כ מחסדו הנ"ל שהרי אני ה' לא שניתי כלל וגם עכשיו יש בחי' חסד הנ"ל, וע"ד שביקש משה בתפלתו כו', כ"א שבכדי שיומשך גילוי נפלא כזה בבחי' הפנימיות ג"כ צ"ל ע"י שקיעה וביטול, ולכן דוד דוקא, שהי' כדוגמת משה ששניהם קרוי' עבד¹³⁹ רק שמשה הי' מבחי' ונחנו מה¹⁴⁰, ודוד א' ע"ע אם לא שויתי ודוממתי¹⁴¹ שקרא¹⁴² עצמו דומם שהי' בעיני עצמו, שהוא הכלי לגילוי בחי' ומדריגה עליונה כזו כנ"ל רם ונשא כו' מרום כו' דכא ושפל רוח כו', לכן הי' בכחו