ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"במאמריםויובן כו' הני כ"ו הודו כו'תרמז

תרמז

עכשיו באהוי"ר שנמשלו לאש ומים90, שע"י המים שהיא עבודת אברהם אוהבי91, וכמו שיסד הפייטן זכור אב נמשך אחריך כמים92 שהוא בעבודתו נמשך אחריך כמים אחריך דוקא מפני שנגלה לו גדולתו ית' כנ"ל, וממילא מובן שגם עכשיו בעבודה בבחי' המים שנמשכי' מחמת השקיעה שלמטה זהו נמשך מלמעלה בחי' חותם בולט דוקא כו'.

והנה 93 בחי' אתעדל"ע הנמשך מלמעלה ע"י אתעדל"ת שבבחי' מים דלתתא הנ"ל, גדולה ועליונה יותר מאתעדל"ע הנמשך ע"י בחי' אש כו' כי מבחי' אתעדל"ת שבבחי' חותם בולט שלמטה נמשך מלמעלה בחי' חותם שוקע, שז"ע המשכת אורות בכלים, ומאתעדל"ת שבבחי' שקיעה וביטול נמשך אתעדל"ע גילוי בחי' חותם בולט שלמעלה דהיינו גילוי אור א"ס בלי לבושי' המסתירים ולא יכנף עוד94 כו', ולכן ארמי יעקב מים בתוך היין95 בכדי להמשיך בחי' ברכה עליונה יותר, ונמצא מובן איך שאתעדל"ת שבבחי' מים בחי' שקיעה וביטול משים עצמו כשיריים ממשיך אתעדל"ע עליונה יותר ממה שנמשך אתעדל"ע ע"י בחי' אתעדל"ת בבחי' רשפי אש.

[kitzur_begin]קיצור. מארז"ל שיהי' רך כקנה, זהו בהיות האדם ממוצע להיות הליכות עולם לו, לכן צ"ל רך כקנה מדות דתיקון שיוכל לפעול בעצמו להיות משים עצמו כשיריים שעי"ז יומשך חותם בולט שלמעלה ולא יכנף.[kitzur_end]

ועפ"ז96 יובן ג"כ ענין פי' חז"ל בפי' הפסוק לשארית נחלתו97 (בפ"ב דר"ה די"ז98 ) היינו למי שמשים עצמו כשיריים, דלכאורה צ"ל זה כנ"ל99, אך הנה שרש הענין הוא שהמקובלי' הקדמונים100 קראו המדות עליונות בשם

הערות

  1. 90. באהוי"ר שנמשלו לאש ומים : ראה גם לקו"ת כאן.
  2. 91. אברהם אוהבי : ישעי' מא, ח.
  3. 92. זכור אב נמשך אחריך כמים : תפלת גשם.
  4. 93. והנה : להבא להלן ראה לקו"ת עקב יז, ד בהוספות ושינויים.
  5. 94. ולא יכנף עוד : ישעי' ל, כ.
  6. 95. ארמי יעקב מים בתוך היין : ראה זהר בלק קפט, א.
  7. 96. ועפ"ז : להבא להלן ראה לקו"ת עקב יז, ד ואילך בהוספות ושינויים.
  8. 97. לשארית נחלתו : מיכה ז, יח.
  9. 98. די"ז : ריש ע"ב.
  10. 99. כנ"ל : רד"ה שובה ישראל.
  11. 100. שהמקובלי' הקדמונים : ועד"ז בלקו"ת כאן: שבספרי מקובלים הקדמונים. במאמרי אדה"ז הנחות הר"פ[ednref_186_א] ע' קלד: בספרי מקובלים וקדמונים. כתוביםא ח"ב ע' רכד: בלשון המקובלים הראשונים[ednref_187_ב]. באוה"תא וירא ח"א ע' צ: ובלשון המקובלים הראשונים (שלפני הפרדס והע"ח). עקבא ס"ע תרכט: דהמקובלים שלפני האריז"ל. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' יז: יש פלוגתא בין המקובלי' הראשוני' והאחרוני'. . והאריז"ל הכריע. סה"מ עטר"ת ע' קיז: שמקובלים. . ומקובלים הראשונים שלפני הפרדס והאריז"ל[ednref_188_ג]. [edn_186_א] צויין אליו במ"מ ללקו"ת כאן בריש המאמר. [edn_187_ב] ועד"ז: בתו"ח ויצא קעו, א. פירוש המלות עו, ג. קיג, א. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקעה. דברים ח"א ע' ר. אוה"ת ואתחנן ע' תכ. שם כרך ו ע' ב'רכו: שלפני האריז"ל. המשך מים רבים תרל"ו פמ"ז. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 112: עד האריז"ל. תער"ב ח"א ס"ע תפד. סה"מ עטר"ת ע' קכג. מאמר ד"ה פזר נתן שבהערה 1 וד"ה אם בחוקותי תשט"ז. [edn_188_ג] ועד"ז המשך תער"ב ח"ג ע' א'תל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.