תריט
ובכלל הוא בחי' היחוד עליון עד שבשים שלום נמשך הטפה113 כנודע כו', וכלליות ענין התפלה היא במקום תמידין114 שהוא במקום קרבן צבור שעולה ונכלל כו' כנ"ל באריכות, כ"ה עכשיו העבודה שבלב זו תפלה115 להעלות נפשו הבהמית שתוכלל למעלה מעלה כמו הקרבן, וה"ז נעשה ג"כ יסוד על מזבח הפנימי, והיינו שהאפר116 דנפשו הבהמית פי' מה שמבטל נפשו מכל וכל עד שנעשה בבחי' עפר ואפר ממש, וזהו שאומרים אחר סיום שמ"ע ונפשי כעפר117 לכל תהי' שזהו בחי' העפר דוגמת האפר דאיל של יצחק, כך ע"י שנשרף נפשו בשלהובא דרחימותא118 נעשה יסוד על מזבח הפנימי כו'.
[kitzur_begin]קיצור. שעכשיו תפלה כנגד תמידין, תרה"ד ז"ע תיקון חצות, ובתפלה ד' שליבות לעלות עד השמימה גם בחי' שמי השמים בכלל עד שאו' ונפשי כעפר לכל תהי' שזהו בחי' האפר דאילו ש"י שהוא יסוד מזה"פ.[kitzur_end]
הערות
- 113. שבשים שלום נמשך הטפה : ראה פע"ח שער העמידה ש"ט, פ"כ.
- 114. התפלה היא במקום תמידין : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
- 115. העבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה. אוה"ת עקב ע' תרח.
- 116. שהאפר : בהמשך יונתי הנדפס: שהעפר.
- 117. שאומרים אחר סיום שמו"ע : ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 135 ואילך.
- 118. בשלהובא דרחימותא : זהר קדושים פד, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.