תריד

כל הציור שבו זהו כדוגמת בחי' התיקון שהרי בתהו לא הי' התכללות כלל, ולכן צריכים לשרוף אותן שיתבטל צורתה⁴¹ לגמרי ולא ישאר ממנה כ"א האפר שזהו כמו בתחילת ברייתה שהכל הי' מן העפר⁴², והארץ שרשה מכח הא"ס הסוכ"ע, ולכן במח' ארץ קדמה לשמים⁴³ כו', להיותה מבחי' ומדריגה היותר עליון שבתהו שקדם לבחי' התיקון, ולכן כאשר נתבטל לגמרי מכל וכל ולא נשאר כ"א בחי' שרשו האמיתי שהוא האפר שזהו מבחי' העפר שממנו נוצר גופו כו' אז יוכל בחי' אפר זה להיות יסוד על בחי' מזבח הפנימי שענין בחי' העבודה בבחי' מזבח הפנימי הוא ענין יותר נעלה שלא בערך נגד בחי' העבודה דזבח והקרבת הקרבנות כמשי"ת⁴⁴. ועכ"ז הוא יסוד לבחי' מזבח הפנימי כו', שלבא לבחי' זו א"א כ"א ע"י קדימת זביחת הזבח כו'.

[kitzur_begin]קיצור. וסדר העלאת הקרבן תחלה צריך האדם להמשיך עליו או"מ ע"י שמקדישה בפה ואח"כ הזיית הדם שבו הנפש ממכ"ע, והאפר עיקר בחי' סוכ"ע, והוא היסוד לבחי' מזה"פ כמשי"ת.[kitzur_end]

<52>

ּוהנה אילו ש"י לא ראה אברהם עד שהעקיד את יצחק בנו ע"ג המזבח ממעל לעצים אז כאשר א"ל המלאך בשם ה' אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה אז וישא אברהם את עיניו וירא את האיל⁴⁵, וכמשנ"ת לעיל⁴⁶ שהאיל הי' נאחז בסבך עד שפשט ידו בטליתו של אברהם כמשנ"ת שם, והענין הוא ג"כ בעבודה שכשהי' האדם⁴⁷ מביא עולתו הי' צ"ל הקרבת נפשו לה' שתעלה לה' ע"י הקרבת קרבן זה ושיעלה נפשו בעילוי אחר עילוי לבא לדבקה בה' אחד וז"ע סמיכת ידו על ראש העולה⁴⁸ שסומכה ונשען שע"י קיום מצותו⁴⁹ ית' שציונו להקריב עולה וזבח וע"י שרוצה בכל לבו להתקרב אליו ית' עי"ז יתעלה נפשו בעילוי אחר עילוי, וכשם שע"י הקרבן מתקרבי' כל הכחות והשמות⁵⁰ למעלה כו' מחמת עוצם הגילוי מבחי' אורות דתהו כנ"ל כן יתקרב נפשו לבוא לדבקה בו ית' כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות⁵¹ תקנו⁵², ותיקנו לומר תחלה פ' הקרבנות תרה"ד וקרבן התמיד ושארי קרבנות צבור וקרבן יחיד⁵³ בכדי שיתעלה נפשו, ובעבודה ענין תרה"ד הוא בחי'