תקעז

מאיר אוא"ס בבחי' קירוב, ולהבין זה איך ע"י שמקריבין בהמה גשמי' על המזבח ממשיכים אוא"ס כו', הענין הוא דהנה שרש הבהמה הוא מעולם התהו שלמעלה מעולם התיקון⁷¹, שבתיקון הוא בבחי' מיעוט האור וע"כ שייך שם בחי' קירוב וריחוק לפי שהוא בבחי' מיעוט, אבל בעולם התהו הי' ריבוי האור⁷² ע"כ אינו שייך שם בחי' ריחוק אלא הכל בבחי' קירוב, לפי שמאיר שם בבחי' ריבוי וכיון ששרש הבהמה הוא מעולם התהו שהי' מאיר שם בבחי' קירוב רק שנפלה בשבירה, ע"כ כשמבררין אותה ומקריבין אותה ע"ג המזבח נתעלה לשרשה⁷³ שמעולם התהו, ועי"ז נעשה המשכת אוא"ס למטה ג"כ בבחי' קירוב דרוח אייתי רוח⁷⁴ ואמשיך רוח כו', והנה עכשיו תפלה כנגד תמידין תקנו⁷⁵, וזהו ענין ק"ש, דהנה איתא שהוי' אלקינו הוא יחוד חו"ב⁷⁶, והנה פי' יחוד חו"ב היינו שיהי' מאיר בבחי' בינה ג"כ בקירוב כמו בחכ' שזהו בחי' יחוד, לפי שעפ"י סדר השתלשלו' אינו מאיר בבינה כ"א בבחי' ריחוק, אבל ע"י ק"ש נעשה יחוד חו"ב דהיינו שמאיר גם בבינה בבחי' קירוב כנ"ל כמו בחכ', וכך ע"י כל המצות ממשיכי' בבחי' קירוב כו', להיות כי ע"י המצות שעושים מדברים גשמיי' כמו סוכה מסכך גשמי וד' מינים שבלולב, וציצית מצמר גשמי ותפילין מקלף גשמי שהם ממה שנפל בשבה"כ מעולם התהו ומעלים אותם לשרשם דתהו שלא יש שם קירוב וריחוק, ועי"ז נמשך שגם בבחי' התיקון יהי' אוא"ס בבחי' קירוב כו', וזהו שרש ענין המקיפי' דבינה שנמשכים ע"י סכך הסוכה כי הסכך הוא ממה שנפל בשבה"כ מבחי' התהו ששם הי' הכל בבחי' קירוב כנ"ל מחמת ריבוי האור, ועי"ז נעשה גם בבינה בבחי' קירוב עד שגם למטה מאיר הארה מבחי' מקיפים דבינה כו'.