תקעו

הקרומא דפסיק במעוהי דבר נש61, והנה אנו רואים שאע"פ שהקרום מפסיק, אעפ"כ אינו הפסק גמור, שהרי המח' שולט על הרגל שהוא למטה מן הפרסא כמו על היד שלמעלה מן הפרסא, ולכך כשיש לו כאב בראש מקיזין לו דם ברגל63 לפי שאינו הפסק גמור, וכך למעלה באצי' אעפ"י שיש שם פרסא המפסיק מ"מ אינו הפסק גמור אלא איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון64 כו', ולהבין איך איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון שהרי הכלים הם מגבילים את האור כמו שאנו רואים למטה כששואבין מים מן הנהר בכלי שהכלי מגביל את המים, שבנהר הם בלי הגבלה שהנהר נובע מן המעיין בלי הפסק, אבל כשממשיכין את המים בכלי הם נגבלין, וכך למעלה כיון שנק' בשם כלים א"כ הם מגבילין את האור, ואוא"ס הוא למעלה מגדר בחי' גבול כי הוא בלתי בע"ג בתכלית, וא"כ איך הוא איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו', והענין הוא דבאמת באצי' אינם בבחי' גבול בעצם רק מה שנק' למעלה בשם כלים היינו הכח שיש באוא"ס ג"כ לעשות גבול65 כי כמו שהוא ית' הוא בלתי בע"ג כמ"כ יש בו כח לעשות גבול כו' כי אנת הוא שלימותא דכולא66, ואם תאמר שהוא בבע"ג ואין לו כח בגבול הרי אתה מחסר שלימותו67 כו', וזהו הכח שיש באוא"ס על גבול זהו הנק' למעלה בשם כלים, וזהו שם שדי שאמר לעולמו די68, ואעפ"כ הוא שם קדש אלא ששם זה הוא רק כח על גבול וזהו ענין הכלים דאצי', וא"כ איהו וגרמוהי חד בהון לפי שזהו ג"כ כח אוא"ס כמו האור שהוא בלתי בע"ג, וזהו מ"ש במדרש כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי' כו', ויובן זה עוד ממשל רוחני מזה שאנו רואים שהשכל הוא למעלה מהאותיות ואותיות המח' והדבור הם רק בחי' לבושים להשכל כו', ואעפ"כ אינו לבוש מסתיר כנ"ל ואדרבה עיקר הגילוי של השכל הוא ע"י אותיות המח' והדבור כו', אבל כשמלבישים את השכל במשל הוא מסתיר על השכל כו', וזהו החילוק ג"כ שבין פרסא שיש באצי' גופא לבחי' פרסא שבין אצי' לבריאה, שבאצי' זהו ע"ד כמו שהאותיות מלבישים להשכל ומאצי' לבי"ע זהו ע"ד התלבשות השכל במשל כו'.

ה) והנה זהו בדרך כלל סדר השתלשלות כו', אבל ע"י תו"מ ממשיכים שיהי' מאיר אוא"ס בכל הע"ס בבחי' קירוב, ולהבין זה איך ע"י תומ"צ ממשיכי' בחי' קירוב69 כו', צ"ל מקודם ענין הקרבנות שהיו מקריבין ע"ג המזבח, דהנה פי' קרבן הוא מלשון קירוב70 דהיינו שע"י שמקריבין בהמה ע"ג מזבח ממשיכים שיהי'

הערות

  1. 61. בזהר. . הקרומא דפסיק במעוהי דבר נש : ראה זהר בראשית לב, ב.
  2. 63. כאב בראש מקיזין לו דם ברגל : ראה גם שער האמונה סג, ב ובהערה 9. סה"מ תרל"ח ע' רל. וש"נ.
  3. 64. איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון : ראה ת"ז בהקדמה ג, ב.
  4. 65. כלים היינו הכח. . לעשות גבול : ראה שער היחוד פכ"ט ובהערה 6. שערי אורה עח, ב ואילך (פע"ו) ובהערה 1. סה"מ תרכ"ז ע' שנא. וש"נ. וראה גם לקמן מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו ובהערה 114. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך ובהערה 24.
  5. 66. אנת הוא שלימותא דכולא : ראה ת"ז בהקדמה יז, ב.
  6. 67. ואם תאמר. . ואין לו כח בגבול. . שלימותו : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו רפ"ז. וש"נ.
  7. 68. שם שדי שאמר לעולמו די : ראה חגיגה יב, א. ב"ר פ"ה, ח. פמ"ו, ג. אוה"ת וארא ע' קלה. סה"מ תרכ"ז ע' צא.
  8. 69. ע"י תו"מ. . בחי' קירוב : ראה אוה"ת על ענינים כאן ע' קפד ואילך.
  9. 70. קרבן הוא מלשון קירוב : ראה אוה"ת על מארז"ל ס"ע סה: ובזהר פ' ויקרא דף ד' [כנצ"ל: ה'] ע"א. סה"מ מלוקט ב' ע' קכב. וש"נ. זהר צו[ednref_124_ז] לא, א. מאו"א מערכת קרבן אות כא[ednref_125_ח]. ע"ח שער מ"ן ומ"ד של"ט, פ"א. [edn_124_ז] וכן צ"ל ביאיר נתיב למאו"א שהובא בפנים ההערה. נעתק באוה"ת על מארז"ל ע' סו. [edn_125_ח] נעתק בקיצור לשון באוה"ת על מארז"ל ע' סו. ענינים כאן ס"ע קפד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.