תקמו

תרועה יהי' לכם⁶²⁴ וכתוב א' אומר זכרון תרועה⁶²², שבחול תוקעין ומתריעין כו' אבל בשבת שאין תוקעי' מזכירים את התרועה לבד ולא מתריעין, א"כ מובן שהעיקר הוא התרועה עצמה שהוא מצות תקיעת שופר שהעיקר הם ג' תר"ת⁶²⁵ (אלא שמספק תוקעין ג"פ⁶²⁶ תשר"ת תש"ת תר"ת) רק שבשבת שא"א לתקוע מזכירין התרועה, וכמ"ש הרא"ש בסוף ר"ה, וכ"ה במ"ס פי"ט⁶²⁷, ולפי"ז אינו מובן למה קראו יו"ט דר"ה יום הזכרון כמ"ש בנוסח התפלה ותתן לנו כו' את⁶²⁸ יום הזכרון הזה⁶²⁹, וכן בחתימת הברכה וכנ"ל, ויותר הי' צ"ל ותתן לנו כו' יום התרועה כו' וכן בחתימת הברכה⁶³⁰ כו', אלא שעיקר ענין מה שנק' יום הזכרון זהו כמו מה שתקנו במוסף לומר זכרונות אתה זוכר מעשה עולם כו', שטעם א' להם כו', רק שלפ"ז אינו מובן שהי' צ"ל זכרונות קודם מלכיות, וגם בכהאריז"ל ענין ר"ה הוא בנין המל'⁶³¹ שז"ע ט' ברכות וט' תקיעות בכדי להמשיך ט"ס במל' כנודע, ולא מה שהוא יום הזכרון כו'.

אך הענין יובן ע"פ משארז"ל במד"ר⁶³² ע"פ זכור לעבדיך⁶³³ לאברהם ליצחק וליעקב הה"ד גפן ממצרים תסיע⁶³⁴, מה הגפן הזה הוא עצמו חי ונשען על עצים מתים, כך ישראל כו' ונשענים על המתים זכור לעבדיך כו', פי' הגפן עצמו הוא אילן נמוך מאד⁶³⁵, והענבים גדילים על ענפים דקים מאד שא"א להם להעמיד כובד האשכול, ולכן בהכרח להעמידם ע"י שהם נשענים על עצים שכבר נקצצו שזהו שקורא אותם עצים מתים, שאינם מקבלים יותר חיותם ממקום גידולם על הארץ, והמשיל המשל הזה לפי דכתי' כי האדם עץ השדה⁶³⁶, ולכן כשהוציא את ישראל ממצרים ואירע מה שאירע התחיל משה לבקש בזכות אבות שכבר מתו שזהו כמשל עצים מתים, ועכ"ז הם עיקר המעמידי' את הגפן שבלעדי זה א"א שיתקיים הענף כלל מפני כובד האשכול, ואינו דומה לשאר אילנות שצריכים ג"כ חיזוק ע"י עצים שסומכים אותם, מ"מ אינו מוכרח כ"כ שהענפי' הם עבים קצת, משא"כ הגפן ענפו הוא דק⁶³⁷ מאד ולכן בלתי הסמיכה הי' נתלש הענף מן האילן כו', ואמנם בעיקר ענין הזכירה על אברהם יצחק יעקב⁶³⁸ צ"ל האיך שייך שישכח ח"ו עליהם, ומלבד שאין שכחה <41>

ּ לפני כסא כבודך הרי אחד הי' אברהם⁶³⁹, וכן כולם כו', אך