תקמב
הוא לחיי הגוף, והיינו לבחי' החיות שנמשך בחי' הארת הנפש להחיות הגוף, הן ברוחניות והן בגשמיות שכולל גם כל עשיית הטוב שלו בעשיית התומ"צ בסור מרע ועשה טוב כו', משא"כ דין הנשמות הוא בצאת הנפש מהגוף571 כמ"ש בהגמ"י568, ואי לזאת דעת לנבון נקל שבעלות החיות למעלה למקור חוצבה אחר שעשה שליחותו מוכרח להראות פעולתו מה שעושה בשליחותו, ולכן כשם שהחזרת הנפש בפקדון שבכל לילה צ"ל נקי מכל לכלוך ופסולת וכנ"ל572 בענין בחי' התשו' שבכ"י, כ"ש וק"ו שכלליות החיות שמכל השנה שעולה ונכלל באוא"ס חיי החיים צ"ל מנוקה מכל פסולת ולכלוך ודבר זר, שאל"כ אינו ראוי להעלות כלל לפני ממה"מ הקב"ה573, וכמ"ש הקריבהו נא לפחתך574 כו'575 הירצך או הישא פניך, וכ"ש לפני ממה"מ הקב"ה, ותשו' זו היא אפי' גם בצ"ג576 שלא חטא מימיו בפו"מ ואפי' בהרהור כו', ומ"מ הנה גם נפש הצ"ג מלובשת בגוף כו' אי לזאת מחויב כאו"א לעשות חשבון הנפש מכלליות השנה מה עשה בשנה וידע אינש בנפשו שעם היות שלא פגם ח"ו בפו"מ ואפי' הרהור עבירה שה"ה קשה מעבירה כנ"ל, מ"מ ימצא כמה דברים שלא עשה577 לש"ש, שג"ז משוקץ ומתועב נגדו ית', שלא אמרו בלימוד התו' והמצות שלא לשמה רק מפני שמתוך שלא לשמה בא לשמה578, אבל לא שישאר בלא לשמה, ובענוה התירו עוד יותר579 מפני שענוה גדולה מכולם580, וכמ"ש בירושלמי פ"א דשבת, שמה שעשאה581 החכ' עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליסה שנא' עקב ענוה יראת ה'582, מה שבחכ' נא' ראשית חכ' יראת ה', וע' בתוס' בעירוכין דט"ז רע"ב, אבל לא בשאר כל המצות כו', וגם אם יברור א"ע בי"ג נפות583 ימצא שפ"א או שתים קרה לו שהי' יכול לעשות מצוה ולא עשה, וכ"ש בעון ביטול תורה שנמנע ולא עשה שתלה בחלישות גופו584 כו' וכדומה585 במה שיוכל למחות ולא מיחה586, שצריך לשוב ע"ז מעומקא דלבא, שפי' תשובה זו היא חרטה ועזיבת587 החטא ולא
הערות
- 571. דין הנשמות הוא בצאת הנפש מהגוף : רמב"ן בשער הגמול בתחלתו (כתבי הרמב"ן ח"ב ע' רסה).
- 568. עיקר דין ומשפט דר"ה. . חיי הגוף. . בהגמ"י : רפ"ג מהל' תשובה בשם הרמב"ן[ednref_91_א] הובא בלקו"ת[ednref_92_ב] ר"ה נט, ב[ednref_93_ג]. וראה גם לקו"ש ר"ה כרך יט ע' 292 ואילך. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הב' על יד הערה 60 ואילך.
- 572. וכנ"ל : פכ"ב.
- 573. ממה"מ הקב"ה : ברכות כח, ב.
- 574. הקריבהו נא לפחתך : מלאכי א, ח.
- 575. כו' : כ"ה גם בהמשך יונתי הנדפס.
- 576. ותשו'. . גם בצ"ג : [תיבת ”גם" ניתוספה בין השיטין. בהמשך הנדפס ליתא]. ראה גם המשך מים רבים תרל"ו פקל"ה.
- 577. עשה : בהמשך הנדפס ניתוסף: בשנה. ואולי תיבת בשנה נסרחה מלעיל שו"ה הנפש.
- 578. בלימוד. . בא לשמה : ראה פסחים נ, ב. לקו"ש תולדות כרך ג ע' 781. וש"נ. ויגש כרך ה ע' 245 הערה 37. עקב כרך יט ע' 122 הערה 15. פיה"מ פו, ג. תו"ח תצוה ח"ב שמב, א ואילך.
- 579. ובענוה התירו עוד יותר : ראה המצויין בסמוך בפנים לתוס' עירוכין דט"ז, ריש ע"ב.
- 580. שענוה גדולה מכולם : ע"ז כ, ב.
- 581. בירושלמי פ"א דשבת שמה שעשאה : ראה שם סה"ג. ראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שסג.
- 582. עקב ענוה יראת ה' : משלי כב, ד.
- 583. בי"ג נפות : מנחות סו, א־ עו, ב (במשנה — בנוגע לעומר).
- 584. בעון ביטול תורה. . בחלישות גופו : ראה גם לעיל הערה 502.
- 585. וכדומה : בהמשך הנדפס ניתוסף: כו'.
- 586. במה שיוכל למחות ולא מיחה : ראה תניא פ"א[ednref_94_ד] ובמ"מ הגהות והע"ק שם טז, ב. שו"ע אדה"ז הל' משא ומתן סקנ"ו, ס"ז. לקו"ש בא כרך ו ע' 274 ואילך. פקודי כרך יא ע' 179 הערה 22.
- 587. היא חרטה ועזיבת : בהמשך הנדפס: הוא החרטה הוא עזיבת. [edn_91_א] בשער הגמול בתחלתו (כתבי הרמב"ן ח"ב ע' רסה). [edn_92_ב] הובא גם לעיל בשולי היריעה לפ"כ אות כג ע"ש. אוה"ת בראשית ח"א ע' יט. מלכים ע' סב. סה"מ מלוקט ד' ע' רצב. [edn_93_ג] ראה גם סה"ש תנש"א ח"א ע' 36 בהערה 68. ח"ב ע' 869 בשולי היריעה. [edn_94_ד] לקוטי לוי יצחק הערות לתניא שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.