תקכג

בתומ"צ, שהעיקר הוא להוסיף אורות באצי'³⁷³, וממילא נמשך הארת האצי' ע"י הבקיעה הנ"ל בבי"ע כו' כמ"ש במ"א בענין לאתקנא רזא דשמא קדישא³⁷⁴ כו', בהגהות לד"ה משה ידבר³⁷⁵.

ולהבין זה צ"ל מה"ע הוספת אורות באצי', הלא אצי' הוא אלקות³⁷⁶ והע"ס ביאר בעבודת הקדש באריכות איך שהוא אינון ואינון הוא³⁷⁷ כו' ומהו ע"י³⁷⁸ תוס' אורות באצי' כו', וגם צ"ל ענין בחי' הק"ו שמאיר באצי' לבד ולא בבי"ע כו'. אך הענין הוא דהנה מה שאצי' הוא אלקות היינו שאינו כמו נבראי' דבי"ע ואפי' ע"ס דבי"ע כ"א שהם אלקות (בל"א געטליך) אבל לא אלקה³⁷⁸ (בל"א גאט) ולכן בכדי להיות התהוות יש מאין זהו ע"י שבחי' איהו דוקא אוא"ס מתייחד עם גרמוהי, איך שנפרש גרמוהי הן על כלים או ז"ת, הרי אין ביכולת בחי' גרמוהי עצמם להוות יש מאין א"ל³⁷⁹ ע"י יחוד בחי' איהו עם גרמוהי כו', והיינו דעם היות אצי' הוא אלקות עכ"ז זהו מה שנאצל מאתו ית' ע"פ הצמצום ומק"פ כנ"ל, ולכן ע"י המצות ממשיכים תוס' אורות באצי' והיינו שממשיכים מבחי' אוא"ס שלמעלה מאצי' באצי' כו', וממילא נמשך גם בבי"ע ע"י שבוקע הפרסא מחמת ריבוי האור שמתוסף באצי' כו'.

ושרש ענין המשכת אוא"ס מלמעלה מהאצי' ע"י עשיית המצות, הנה מלבד מה שע"י קיום המצות נמשך מבחי' אוא"ס בעל הרצון כנ"ל בענין נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני כו', הוא מצד הלבושי' דמעהמ"צ שנתלבשו בדברים גשמיים דוקא ציצית בצמר הגשמי ושופר מקרן איל³⁸⁰ הגשמי וד"מ שבלולב מצמחי' הגשמיים שמקבלים חיותם מנוגה כו', שהוא מה שנפל בשה"כ, ועולים מנוגה להיות כלי לבחי' רצה"ע שבו מלובש אור בעהר"צ כו', ולהיות כן מזדככת מחומרתה וגסותה הגשמי להיות כלי לאור בחי' בעהר"צ שנמשך נעשה לו ית'