תקטז

יד) ואמנם כשהגוף ונה"ב מעלימים ומסתירים, ואינם מניחים הנה"א לעלות למעלה כטבעה למשוך אחר האבוקה כו', ואינו מניחה לבוא לבחי' האהבה לאלקות מפני ריבוי גסות נפשו הבהמית, וחומר הגוף הגס והחומרי כו' עד שמחמת ריבוי ההסתר הנ"ל מתגברת הנה"א בכח ועוז גדול עד שיצאת מנרתיקה הוא הגוף ונה"ב ובוקעת מקום הסתימה כנ"ל במשל, ואז מחמת תוקף הכח והעוז הנה היא באה לעלות במעלות בעילוי הרבה יותר מכמו ענין ההתפשטות שבעבודה זהו כענין בכל נפשך כו', אלא שבאה לבחי' אהבה בכל מאדך, פי' מאד הוא בלי גבול היינו למעלה מהגבלת כחות הגוף כ"א להיות בבחי' ועמך לא חפצתי, כי מי לי בשמים ובארץ³¹⁰ געה"ת והעליון, ועוה"ב וכל הגילוי' בעולמות עליונים כו', שהרי ועמך לא חפצתי כלל, פי עמך אפי' בחי' מקור החיים והתענוגי' ג"כ לא חפצתי מפני שהוא עמך לבד כמ"ש כי עמך מקו"ח³¹¹ שגם בחי' מקור החיים הוא עמך בטל וטפל <22>

ּ לך, וא"כ במה יחפוץ בטפל או בעיקר כו', ובחי' תגבורת אהבה זו זהו כמשל המים שבוקעים מקום הסתימה והולכים ברעש גדול ובכח חזק מאד כו' כנ"ל במשל.

והנה בחי' אהבה דבכל מאדך זו עם היות שבאה מחמת הגוף ונה"ב שמפני שהם מסתירים עי"ז בא הנה"א לידי אה"ר ונפלאה כזו כו' עכ"ז א"א להתייחס אה"ר זו לנה"ב והגוף כ"א שהם הגורמי' לבד ולא עצם האהבה היא מהם, ולכן אהבה זו מתייחסת להנה"א לבד אלא שבאה ע"י ירידתה בגוף ונה"ב אשר בלתי ירידתה זו א"א לה לבוא לבחי' אה"ר כזו, כמו המלאכים שאינם באים לעולם לידי אה"ר כזו וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם, שלעד ולעולם הם עומדים בבחי' מדריגת אהבתם כמו שנוצרו ונבראו כו', שלכן נק' עומדים, משא"כ נשמות נק' מהלכים, ע"י ירידתם בגוף דוקא וכנ"ל ע"י הסתימה והמניעה כו', אבל בהיות הנשמה למעלה לא היתה באה לעולם לידי אהבה כזו שהרי אין שם מונע, ולכן גם הנשמות בהיותם למעלה נק' בשם בחי' עומדים כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו כו' ואין יתרון לנשמות בהיותם למעלה על המלאכי' אלא במה שהמלאכים הם מבחי' חיצוני' הכלים והנשמות מפנימי' הכלים³¹², א"כ נבראו ונוצרו בבחי' היותר גבוה ונעלה, ומ"מ הנה הם עומדים כמו שנבראו ואינם מהלכי' מדרגא לדרגא כ"א ע"י ירידתה בגוף דוקא כו', וזהו העלי' שע"י ירידתה שגם מצ"ע מתעלית בעילוי רב ועצום מאד מבחי' גבול לבחי' בלי גבול כו', ולפי מה שנת"ל זהו העלי' מבחי' גרמוהי לבחי' איהו וחיוהי³¹³ כו'.