תצו

לאהבה את ה', ואם מתהפך לטוב מדוע יקרא יצר הרע כו', אך הענין הוא שבכל נפש משתי הנפשות הנ"ל יש שני בחי' בכלל, והם שכל ומדות, אשר בנה"א יש בחי' שכל ומדות וכן גם בנה"ב יש ג"כ שכל ומדות כו', אמנם הנה הם הפכים זמ"ז לגמרי ורחוקי' בתכלית הריחוק זמ"ז עד שנק' זה לעומ"ז¹³⁹ כו', והנה בשני הבחי' שיש בכל נפש מהנפשות הנ"ל העיקר הוא השכל שהוא המנהיג את המדה ומובילה לאיזה צד שירצה כו', ולכן הנה"א שעיקר השכלתה והתבוננותה הוא בגדולת א"ס ב"ה כנ"ל בענין מה רבו כו' ומה גדלו הנה היא תקועה בחוזק בדביקת האלקות, ולכן הולדת האהוי"ר שנולדים מהשכלה זו הם לאהבה אותו ולירא ממנו ולדבקה בו כו', אמנם שכל הנה"ב הוא להשכיל השכלות שבעניני העוה"ז החומרי שכולו מלא שקרים¹⁴⁰ שכל הטוב הוא כמו המרבה לאכול דבש מחמת מתיקותו עד שיחלה, כן כל עניני העוה"ז העריבים על האדם <8>

ּ באמת סופם לקוץ בהם כו' אך ב"כ¹⁴¹ מראה לו איך שטוב לפניו ונולדים מזה מדות הרעות לאהוב מה שאינו שלו ולשנוא זולתו מה¹⁴² שיש לו דבר זה, כי מדוע מונע ממנו ג"כ הדבר הזה, ומדוע לא יגיע לו ככה עד שבא לכעוס עליו ולשנוא אותו וכדומה להתפאר במה ששקר וכזב וכדומה, ולזאת ירדה הנשמה היא הנה"א מבחי' עמידתה שעמדה באהוי"ר לפניו ית' כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו¹⁴³ להתלבש בגוף ונה"ב בכדי לברר גם נה"ב ולהבינה במה שהיא יכולה להבין בבחי' ההתבוננות דמה רבו ומה גדלו לפי ערכה עד שתוליד גם הנה"ב מדות דקדושה לירא מפניו ולאהבה אותו כו', והוא ע"י הקדמת פסוק ראשון דק"ש שמע ישראל¹⁴⁴ כו' פי' שמע הוא לשון השגה והבנה¹⁴⁵ כמו הסכת ושמע¹⁴⁶, וגם מל' אסיפה וקיבוץ¹⁴⁷ כמו וישמע שאול¹⁴⁸ ושניהם ענינם א', והיינו להתבונן ולאסוף כל הכחות בהתבוננות זו להשכיל ולהבין איך שהוי' אלקינו הוא ה' אחד, פי' ה' אלקינו, אלקינו הוא בחי' סוכ"ע וממכ"ע¹⁴⁹ וה' הוא אלקינו שבחי' סוכ"ע וממכ"ע נמשך תמיד מאין ליש, ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב¹⁵⁰, ואלמלא נסתלק כרגע הי' אין ואפס, והוא ה' אחד שאתה הוא קודם שנבה"ע¹⁵¹ ואתה הוא לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל, כי לא מחשבותי מחשבותיכם¹⁵² כו' ומיד שעלה ברצונו נתהוה הכל