ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"במאמרים[ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנרתצב

תצב

עיקר הנר הוא השמן או החלב שממנה נעשית הנר, עכ"ז באמת העיקר הוא הפתילה שהרי השמן או החלב בפ"ע לא ידליק כלל וכלל, ועיקר דליקתם הוא באמצעית הפתילה דוקא, והגם שא"א להכחיש שכשהשמן לא טוב הוא אין האור דולק יפה אמנם כמו"כ הוא שכאשר הפתילה לא טוב הוא ג"כ לא טוב הוא ולכן ארז"ל פתילות ושמנים שאמרו חכמים¹⁰⁰ אין מדליקין בהם בשבת כו' שאסרו חכמים להדליק בהם מפני שאינם נמשכים אחר הפתילה והפתילות ג"כ יש שאינם דולקים יפה, שבזה שניהם שוה, ועכ"ז יש יתרון לפתילה על השמן שהאור נאחז בפתילה דוקא והיא ג"כ המושכת את השמן או החלב, וגם אינה מנחת שיבא האור להשמן או להחלב שאם בא יבא האור להם יכבה ע"י שיטבע בהן כו', ונמצא כי הפתילה ה"ה כמו ממוצע בין שמן לאור ובה נאחז האור כו' ופעולת השמן או החלב הוא שידלק הרבה, שהרי הפתילה עצמה היתה דולקת מהר, גם ע"י השמן והחלב ירבה עצם אורה, אך ג"ז תלוי בפתילה ג"כ שהרי כשהפתילה לא טובה לא תבהיק אורה כו'.

וככל המשל הזה נבין ג"כ בנשמה שקרוי' נר, ושז"ע שקרוי' נר הוי' דוקא, דהנה כתי' כי חלק הוי' עמו¹⁰¹, שכאו"א הוא חלק ה' ממש¹⁰², ולכן גם בתמונת הגוף יש שם הוי'¹⁰³ שהראש הוא כמו יו"ד, וה' אצבעות דיד ודרגל¹⁰⁴ הם ה'¹⁰⁵ כמו ב' ההי"ן ה' עילאה וה' תתאה והגוף תמונתו כמו וא"ו ובראשו יו"ד הוא הראש כו', והיינו מפני שהגוף יהי' חומר מוכן לקבל צורת הנפש שהיא חלק הוי' ממש, והמופת לזה הוא <6>

ּ מעונש הגלגולים שהוא עונש מר ממות כו', והוא מה שמתגלגל נפש

הערות

100. פתילות ושמנים שאמרו חכמים : שבת כא, א.
101. כי חלק הוי' עמו : האזינו לב, ט. ראה גם לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים סוף פיסקא א.
102. חלק ה' ממש : ראה גם תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 395.
103. בתמונת הגוף יש שם הוי' : ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך כאן על יד הערה 11. סה"מ תרצ"ז ע' 208 בשם הזהר[ednref_49_א]. אוה"ת בשלח כרך ז' ע' ב'תרעב בשם הר"ח שע"א, פ"א[ednref_50_ב]. יתרו ע' תשכה בשם הר"ח שער היראה פ"ז[ednref_51_ג]. בא כרך ח ריש ע' ב'תתקלב. תזריע כרך ב ע' תקכד. סה"מ תרכ"ז ע' רכו. תרכ"ט ע' יח. ע' ריז. ס"ע שא ואילך. ע' שצד. תרמ"ד ע' רכג. תרנ"ו ע' שכ. תש"ח ע' 66. סה"מ מלוקט ד' ע' עדר. מאמר ד"ה אנכי ה"א תשכ"ו. וראה גם סד"ה שובה ישראל תשמ"ט[ednref_52_ד]. סה"ש תש"נ ח"א ע' 381 בפנים[ednref_53_ה].
104. וה' אצבעות דיד ודרגל : השווה לזהר ופי' רא"ג ולהדרושים שבהערה שלפנ"ז. וראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן: והגם שאין זה תמונת ה' מ"מ הוא מספר ה.
105. ה' : בהמשך יונתי הנדפס ליתא. [edn_49_א] רע"מ בא מב, סע"א (הועתק בר"ח שער היראה פ"א — בשינוי קל). ושם : יו"ד איהו דיוקנא דרישא. . ה' ה' דיוקנא דה' אצבעאן דימינא וה' דשמאלא ו' דיוקנא דגופא. וראה גם פי' רא"ג באור החמה שם. [edn_50_ב] ד"ה עוד נתייחס (ח, ב). [edn_51_ג] כנצ"ל : פ"א כבאוה"ת בשלח. [edn_52_ד] ושם : שלכל פרצוף. . השם הוי'. העינים לראות — היו"ד. אזנים לשמוע — ה"א ראשונה. חוטם — וא"ו (ציור החוטם כוא"ו). פה — ה"א אחרונה (ה' מוצאות הפה). [edn_53_ה] ושם : דער ציור גוף הגשמי (דער פנים) איז בדוגמת הציור פון די ד' אותיות שם הוי' — ומציין לע"ח היכל א' שער ד' פ"א ואילך [ושם: ראי' שמיעה ריחא דבור והם ד' אותיות הוי'].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.