תסח

שמסתלק ע"כ צריך להמשיך מבחי' קדש וזהו שאו ידיכם קדש וברכו את ה' שיתברך מבחי' קדש, לפי זה ברוך גבוה יותר מבחי' קדוש בוא"ו, וזהו לשון הקב"ה שקדוש הוא בוא"ו וע"י ברוך היינו ברוך ונמשך מבחי' קדש העליון. ועל בחי' זו נא' אם חטאת מה תפעל ורבו פשעיך⁶⁰ כו' אם צדקת⁶¹, ששם אינו תופס מקום מעהמ"צ וכן אינו תופס מקום חטא ועון ומשם נמשך אפי' כאשר הדור אינו ראוי לכך, כי מצד בחי' קדש העליון שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע שם אינו תופס מקום כלל ע"כ כאשר אפי' הדור אינו ראוי לכך ג"כ נמשך.

אך הגורם להשפיע שפע ברכה והמשכה מקדש העליון להיות קדוש בוא"ו היינו ע"י שאו ידיכם קדש, לכאורה מהו שייך שם ידים, אך הענין הוא ב' ידים היינו יחו"ע⁶² ויחו"ת⁶³, יחו"ע למסור נפשו באחד⁶⁴ פי' אחד הגם שנתהווה ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם שזהו"ע ח"ד⁶⁵ מ"מ הם בטילים לא' לאלופו ש"ע⁶⁶ כי לפני אחד מה סופר, רק שנא' אחד להראות הגם שנתהווה מציאות העולם מ"מ הוא בטל וטפל לאו"ס, שלא יאמרו שנתהווה מציאות העולם רק שהעולם אינו נפרד מאלקות, אלא שאין שום מציאות עולם רק אלקות, כמו מאמר יהי רקיע⁶⁷ זהו מהות רקיע שאותיות רקיע מחי' ומהווה את רקיע, למשל ע"י דיבור האדם כאשר האדם הי' אומר לא נתהווה כלום וע"י אותיות שלמעלה נתהווה וזהו מהות רקיע א"כ מובן שזהו רק אלקות רק שלא ניתן רשות לעין לראות וע"כ נראה העולם למציאות היש אבל אלו ניתנה רשות לעין לראות לא הי' הגשמית נראה כלל למציאת היש (כמבואר בתניא ח"ב פ"ג). וזהו והשבות אל לבבך⁶⁸ כי ה' הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד פי' במד"ר אין עוד אפי' בחללו ש"ע⁶⁹ לכאורה מהו הרבותא בחללו של עולם, אלא שזהו הרבותא אפי' במקום החלל שנגע בו הצמצום מ"מ נשאר רשימו שדבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרי⁷⁰ והרשימו הוא מלפני הצמצום, ובד"כ זהו נק' בשם העלם וגילוי שהצמצום היינו שמתחלה הי' בדרך גילוי