ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א הנחות מי כהוי' אלקינו המגביהי לשבתתיג

תיג

מי כהוי' אלקינו המגביהי לשבת

הנחה בס"ד פ' נח שנת תר"מ

[zman_begin]נח[zman_end]

מי כהוי' אלקינו¹ המגביהי לשבת² והמשפילי לראות בשמים וארץ³ וצ"ל פי' המגביהי ומשפילי, וגם צ"ל הקישור וחיבור דהמגביהי עם המשפילי. והענין דהנה פסוק זה הוא תשובה על הפסוק הקודם כי בתחילה כתי' רם על כל גוים⁴ כו' והוא הדיעה האומרת עזב ד' את הארץ⁵ כו', ולזה אומר הפ' תשובה ע"ז שאדרבה שלפי שהוא מגביהי הוא משפילי בשמים וארץ בשוה⁶ להוציא מאותו הדיעה. ולהבין זה צ"ל תחילה ענין ר"ח בכלל דהנה עיקר ענין קריאת שם ראש חודש הוא ע"ש שהוא ראש לכל החדש⁷ כמו שהראש הוא הראש לכל הגוף וכמו שבגוף האדם הראש הוא כלל והאברים הם פרטים, כמו"כ השלשים יום הם פרטים ור"ח הוא כלל, ע"ד שראש השנה הוא כלל אלא שר"ה הוא כלל לשנה תמימה ור"ח הוא כלל לחדש. וצ"ל למה נתנו היו"ט דר"ח לנשים⁸ דוקא שהם אסורים במלאכה והלא מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות⁹. ויש ע"ז הרבה טעמים, וטעם א' הוא לפי שתחת הזמן אשה משועבדת לבעלה¹⁰, אך עכ"פ אנו רואים שהמצות שהם רמים ונפלאים כמו שופר סוכה לולב נשים פטורות¹¹ ור"ח הוא ג"כ בזמן דוקא כי יום א' לפני ר"ח ויום לאחר ר"ח אינו שייך ליו"ט דר"ח כ"א בזמן ר"ח דוקא, ואף שאיסור המלאכה בר"ח הוא רק מנהג אבל מ"מ הרי הוא מנהג גמור כמ"ש בפרד"א ובירושלמי¹² וא"כ למה ניתן לנשים דוקא. והנה בפרד"א אי' טעם ע"ז כי בשעה שהטעו הערב רב לישראל לעשות העגל ואח"כ אמרו להם פרקו נזמי הזהב¹³, לא נתנו הנשים ולכן ניתן להם השכר בעד זה יו"ט של ר"ח. וצ"ל למה ר"ח דוקא הוא השכר על מניעות עשיית העגל. וצ"ל ענין העגל דהנה בעגל כתיב שאמרו אלה אלקיך ישראל¹⁴ אשר העלוך מארץ מצרים, וצ"ל הלא העגל נעשה ממה שהתיכו זהב, והלא מי שיש לו איזה שמץ וקצת דעת יבין זאת שאין שייך על מתכות או זהב מהותך לאמר אלה אלקיך, ובפרט דור המדבר שהי' דור דיעה¹⁵

הערות

1. מי כהוי' אלקינו : הנחה ממאמר ד"ה לה"ע ר"ח שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
2. מי. . המגביהי לשבת : תהלים קיג, ה.
3. והמשפילי. . וארץ : תהלים שם, ו [ושם: המשפילי. . ובארץ].
4. רם על כל גוים : שם שם, ד.
5. עזב ד' את הארץ : יחזקאל ח, יב. ט, ט.
6. שלפי שהוא מגביהי. . בשוה : ראה גם לקמן פיסקא וזהו מה. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר לה"ע ר"ח כאן ובהערה 26.
7. ר"ח. . ראש לכל החדש : ראה לקו"ת ר"ה נח, א. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 2.
8. למה נתנו. . לנשים : ראה ירושלמי פסחים רפ"ד. פדר"א פמ"ה וברד"ל שם. רש"י מגילה כב, ב ד"ה ראשי חדשים. אוה"ת חנוכה כרך ה' ע' 1864 הובא לקמן במאמר ד"ה רני ושמחי על יד הערה 52 ואילך. לקו"ש ר"ח תמוז כרך ח ע' 315 הערה 8.
9. מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות : קדושין כט, א במשנה. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קנח ואילך. וש"נ.
10. שתחת הזמן אשה משועבדת לבעלה : ראה אבודרהם סדר תפלות של חול (ירושלים תשכ"ג ע' כה ד"ה כל. ובהערת המו"ל שם תה, א).
11. שופר סוכה לולב נשים פטורות : ראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סתקפ"ט, ס"ב. הל' סוכה רסתר"מ. הל' ציצית סי"ז, ס"ג.
12. בפרד"א ובירושלמי : נסמן לעיל הערה 8.
13. פרקו נזמי הזהב : ל' הכתוב תשא לב, ב.
14. אלה אלקיך ישראל : תשא שם, ד. ח.
15. דור דיעה : ראה זהר בשלח סב, ב. פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' עו. וש"נ. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה כובע על יד הערה *109: הצד"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.