שפג

שעוסק במלאכה כמו בכתיבה עד"מ הרי מוחי' וכל כחות נפשו מלובשים בהעשי' היינו בההשכלה או במלאכתו, ואחר שגומר מלאכתו אז החזרות המוחין למקורן ונפשט מההלבשה, וכמו"כ יובן למעלה דכתי' ששת ימים עשה⁴⁰ היינו הבל העליון שמלובש בע"מ ויש בו גם בחי' חכ' וכמארז"ל בעשרה דברים ברא הקב"ה⁴¹ את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה כו' ושבת הוא שביתה הוא החזרות המוחין למקורן היינו לבחי' קדש מילי' בגרמי', ולכן אז זמן הולדת נשמות חדשות⁴², דהנה כתי' אין כל חדש תחת השמש⁴³ רק חידוש הישנות וכמ"ש המחדש בטובו⁴⁴ בכ"י ובכ"ע ובכל רגע מאין ליש, אך זהו חידוש הישנות לא התחדשות גמורה, אבל לעילא משימשה יש התחדשות.

וביאור מה שמחלקים תחת השמש ולעילא משימשא, דהנה אי' בהרמ"ז דאור הגנוז⁴⁵ הוא פנימיות יסו"א ועז"נ ופני לא יראו⁴⁶, והארת יסודו מאיר בת"ת דז"א (וכמו"כ בבינה וכמו עד"מ רב המשפיע שכל לב' בנ"א א' בעל שכל גדול והב' קטן ממנו, הבעל שכל גדול מקבל את השכל טוב יותר מהשני וכמו"כ יובן בבינה ות"ת שבשניהם מאיר הארת החכ' אך ה"ז כמו הב' מקבלים)⁴⁷ וזהו הנק' שמש ועז"נ כולם בחכ' עשית⁴⁸ שאפי' בעשי' יש ג"כ חכ', וכ' שבכ"מ שנז' בזהר ובמקובלים הקדמונים דשמש הוא ת"ת דז"א ר"ל הארות יסו"א שמאיר בת"ת דז"א, ולפ"ז יש ג' מדרי' הארות יסו"א שמאיר בבינה וזה נק' תחת השמש והוא רק חדוש הישנות, ב' עצם יסו"א שנק' אין דאפי' הארת החכ' שמאיר בבינה ששניהם מוחין מ"מ עצם החכ' (אפי' כמו שהיא בבינה) הוא אין (כנ"ל) מכ"ש כמו שהוא בחכ' ה"ז אין והוא לעילא משמשא, ג' פנימיות יסו"א שחשוב כפנימיות ע"י שאינו מתגלה עכשיו רק לע"ל.

והנה הגם שנת"ל דחכ' יש בכל המדרי' וכמ"ש כולם בחכ' כו' מ"מ הנה כתי' ה' בחכ' יסוד⁴⁹ כונן שמים בתבונה, הרי השמים שרשו מתבונה היינו החכ' כמו שנתלבשה בבינה אבל ארץ שרשה מחכ' בעצם, והנה צ"ל תחילה והלא שמים גבהה מעלתו על ארץ מפני מה שמים הוא מתבונה וארץ מחכ'. והענין דהנה