שפב

למעלה שהארת החכ' שמאיר בבינה הוא רק הארה מצומצמת וכמו נקודה לבד וג"ז נשתנה בבינה.

והנה אי' בזהר²⁸ ע"פ אודך ה' כי עשית פלא²⁹ שיש ב' נקודות בחכ' א' נקודת החכ' שמאיר בבינה והב' נקודת החכ' עצמה כמו שהיא מקבלת מכתר ונקודה זו נק' נקודא עילאה סתימאה, ונקודה הא' נק' נקודה סתם, וכמו שביו"ד יש ב' קוצים³⁰ קוץ העליון וקוץ התחתון, קוץ התחתון היינו שמשם מאיר בבינה (והיינו החלון שנת"ל), ונקודה הב' הוא כמו שעצם היו"ד מקבל מכתר, וכן י"ל בח"ס שיש ג"כ ב' נקודת³¹ א' שמשפיע בחכ' דאצי' ב' כמו שמקבל מכתר שבכתר. והנה עצם החכ' הוא אין והו"ע קדש מילי' בגרמי', ואפי' הארות החכ' שמאיר בבינה נק' ג"כ אין שהרי נשתנה בבינה מעצם החכ' (ר"ל עצם ההארה) הוא אין [דעצם הברק המבריק³¹ לעולם אינו בא לידי השגה והבנה] ועמ"ש בד"ה אימתי זיווגא דכנס"י במ"ק (של אאזמו"ר³² זצללה"ה) שמן ההארה שנמשך בבינה נמשך הארה לבד ובא לידי השגה והבנה וכמו המשל דלעיל שהתלמיד אינו מבין כל הנקודה בשלימות אך אפשר שיבין אותה בהמשך זמן אבל עצם כמו שמבין הרב לא יבין לעולם הרי אותה הארה שבה³³ לידי גילוי אינו בא לידי השגה רק הארה ממנה, וזהו"ע אור מים רקיע עי"ש)³⁴, וזהו וא"ו שנשתנה מיו"ד רק ברישא יו"ד שיש בו יו"ד, דבינה הוא יש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש³⁵ והחכ' אין וה"ז כמו האין המהווה היש שעומד תמיד בהיש³⁶ להחיותו ולהוותו מאין ליש ואם יסתלק כרגע נעשה אין ואפס, ומ"מ כמו שעומד בהיש ה"ה אין וכמו"כ אפי' הארת החכ' שמאיר בבינה נק' אין ומה שבא לידי השגה והבנה הוא יש וזהו קדוש בוא"ו.

וז"ש בזהר (ח"ג ד"ק³⁷ ) אימתי זיווגא דכנס"י במלכא קדישא בזמנין דנטלא מבי"א³⁸ וכדין קדש קרינן לה דהא מבי אבא נטלא שמה דא³⁹, דהנה שבת נק' קדש וכמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, דהנה שבת הוא ל' שביתה כמו עד"מ אדם