שפא

והנה כמשנ"ת כאן ההפרש בין חכ' לבינה הוא לפי הדעה דהנה יש אבי"ע ובאצי' גופא יש אבי"ע הרי חכ' הוא אצי' שבאצי' בינה בריאה¹⁸ שבאצי' ז"א יצי' שבאצי' ומל' עשי' שבאצי', וההפרש בין חו"ב הוא כמו בין אצי' לעשי'¹⁹ דחכ' הוא קדש כו' והו"ע והחכ' מאין תמצא ובינה הוא קדוש בוא"ו וה"ז כמו ההפרש בין אצי' לברי' דנברא לגבי אלקות אינו בערך, דאצי' הוא בחי' קדש ובינה הוא בחי' קדוש בוא"ו וכ"ה בלקו"ת בשם פע"ח דהמסך בין אצי' לבריאה כדי שיתהווה עולם הבריאה הוא מבינה²⁰ שמלבשת אוא"ס וחכ' הלבשה גמורה ומזה נעשה המסך כו', ומאחר שהוא מקור לבריאה מובן כמו שהוא באצי' הוא ג"כ בריאה שבאצי', ולפ"ז כתר דאצי' שהוא א"א הוא למעלה מהשתל' אפי' מאצי' שבאצי' וכמו ד' יסודות שהם ארמ"ע ויש כח היולי הכוללם ומקור עליהם ואינו אחד מכולם שאינו אש ולא רוח כו' ומ"מ הוא מקור עליהם וכמו"כ בחי' א"א הוא למעלה גם מאצי' שבאצי'.

אך יש דעה דא"א הוא אצי' שבאצי'²¹ וחכ' בריאה שבאצי', וכ"ה בלקו"ת (בד"ה את שבתותי תשמרו²² ) ע"פ בורא קדושים שאפי' קדושים שהוא חכ' וכמ"ש וקדושים בכ"י יהללוך סלה²³ (ע' שם בד"ה הנ"ל) הם רק בדרך בריאה יש מאין הארה בעלמא, וכן פי' הרמ"ז²⁴ ורוב מפרשי הזהר, אכן כפי מה שנת' כאן צ"ל דהחכ' הוא אצי' שבאצי' כו' וכ"ה בס' אשל אברהם²⁵ פי' על הזהר, ולפ"ז דהחכ' הוא אצי' שבאצי' ובינה בריאה שבאצי' ההמשכה מחכ' לבינה הוא עד"מ רב המשפיע איזה שכל לתלמיד בדיבור אין עצם החכ' מתלבש בדיבור רק הארה מהחכ' וכמשנת"ל ובמספר הוא חלק עשירי²⁶ דבמספר שוה חכ' עם דיבור וכמו אם נניח זהב כסף ונחושת הזהב א' כמו הנחשת, ונחשת לגבי זהב אין לו דמיון כלל וכמו"כ הדיבור אין לו דמיון וערך כלל לחכ', א"כ א"ז רק הארה מהחכ', והארה זו התלמיד אינו מקבלה כמו שהיא והראי' דאח"כ מבין שכך כוונתו הרי מתחלה לא הבין כוונתו וגם ה"ה משנה האותיות, הרי לבד מה דלא קאים איש אדעתי' דרבי'²⁷ עד מ' שנין זהו אדעתי', אפי' ההארה המלובשת בדיבור אינו מובן כמו שהיא, וכמו"כ יובן