שנ
שלימותו וא"ס הוא שלימותא דכולא, וצ"ל שהצמצום הוא כח הגבול שבא"ס, וכמו"כ האותיות הם כח הגבול שבא"ס, לפ"ז האותיות הם כמו הצמצום. אך באמת יש הפרש גדול ביניהם, דהצמצום הוא מעלים האור והאותיות מגלים, רק שבזה הם דומים מאחר שהם גבול הם כח הגבול שבא"ס, הגם שנת' במ"א דכוונת הצמצום הוא לא בשביל ההעלם כ"א לצורך הגילוי60, א"כ הצמצום ג"כ מגלה, מ"מ מה שמגלה ה"ז אח"כ אבל בתחילה העלים האור, ואף כשמגלה אח"כ מה הוא מגלה אור מצומצם, אבל האותיות פעולתם בתחילה לגלות ומה הם מגלים אור שלפני הצמצום, א"כ ההפרש גדול עד מאד ומהפעולה יובן הפועל שהוא גבוה במעלה יותר.
ועפ"ז יובן ענין קרי"ס דכתי' אז ישיר משה כו' דהנה אמרז"ל כל בעלי השיר61 יוצאים בשיר ונמשכים בשיר פי' כדי שיוצא לחוץ מהגבלות הכלי הוא ע"י שיר וכמו מי שהוא בהתפעלות והתלהבות הוא משורר, והנה ענין קרי"ס הוא דיש ב' מדרי' ים וארץ ושניהם במל'62, ארץ הוא מקור לבי"ע וים הוא מה שכונס אורות אצי' בתוכו, וכמו"כ יובן למעלה בשרש ומקור הראשון ים הוא העגול הגדול שלפני הקו שמעלים האור בתוכו, וענין קרי"ס הוא שבחי' עלמדאת"כ יאיר ויומשך בבחי' עלמדאת"ג63, וכמו"כ יובן בשרש ומקור הראשון הי' קרי"ס שהאור דעגול הגדול שלפני הקו יאיר ויומשך בבחי' עלמדאת"ג וזהו יבקע ל' בקיעה שנמשך מבחי' עגול הגדול שלפני הקו. וזהו אז ישיר משה ובנ"י דע"י שירת משה ובנ"י שהו"ע העלאות האותיות לשרש ומקור הראשון עי"ז הי' השירה הזאת שהו"ע נהו"ת קארי תדיר לנהו"ע ולא שכיך עד שבשרש ומקור יהי' ג"כ נהו"ת קארי לנהו"ע, וכאן נק' הרשימה נהו"ת והעגול הגדול נהו"ע, דנהורא הוא אור ובזה נק' העגול הגדול נהו"ע שהרי ממנו נמשך הקו אבל הרשימה נק' נהו"ת, וע"י שגם בשרש ומקור הראשון הי' נהו"ת קארי לנהו"ע עי"ז שהם עצמם מגלים, הי' קרי"ס שאור דעגול הגדול יומשך בבחי' עלדאת"ג, וזהו אז ישיר משה ובנ"י ואח"כ השירה הזאת.
בסוף הע' בצד השמאלי מלמטלמ"ע נרשם (ולא צויין מקומו בפנים): ובתחילה הי' בהם הגילוי אור לכן הם תאוב להאור.
הערות
- 60. דכוונת הצמצום. . הגילוי : ראה גם לעיל המשך מצה זו כאן ובהערה 226.
- 61. כל בעלי השיר : ראה שבת נא, ב (במשנה). ראה גם סה"מ תרכ"ח ס"ע ו אילך.
- 62. ים וארץ ושניהם במל' : ראה גם לקו"ת צו יד, ב. סה"מ תרל"ח ע' יב. וש"נ.
- 63. עלמדאת"כ. . עלמדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.