שלח
יוצא מעדן להשקות את הגן, נהר הוא השגה והבנה יוצא מעדן הוא בחי' קדמות השכל שכל הנעלם והוא בחי' חכם ולא בחכ' ידיעא, והנהר אינו בשביל עצמו וואס מאכט אוס השגה44 והבנה בלא אותיות אלא עיקרו להשקות את הגן הם האותיות, נמצא יש ב' מדרי' באותיות עצם האותיות ועז"נ אבא יסד ברתא45, דאור אבא הוא למעל' מהשתל' יסד ברתא הוא בחי' מל' עולם הדיבור46, ואור השכלה של האותיות שהוא הארה מח"ע, ולפ"ז צ"ל מ"ש עדן הוא בחי' בעדן מקדם47 שהוא בחי' קדמות השכל שכל הנעלם חכים ולא בחכ' ידיעא, ועל ל' החסידות הוא תענוג העליון.
וזהו ביו"ד נברא העוה"ב48 באור השכלה דיו"ד וגם בעצם אות יו"ד וא"כ צ"ל ביו"ד בכל היו"ד בהאור השכלה וגם בעצם היו"ד וא"כ צ"ל יש ב' מדרי' בג"ע, ואפ"ל כמו שאנו רואין למטה דכשמשכיל איזה השכלה ה"ה מתענג א"ע והתענוג אינו ההשכלה כלל שהם ב' ענינים רק שהתענוג נתלבש בההשכלה49 כמו שהאותיות הם כלים לההשכלה כמו השכל הוא כלי להתענוג כמו"כ יובן בג"ע שכל ההשכלה דג"ע כמו אבות העולם50 שהם בג"ע כמה אלפים שנה ומשיגים השגות הכל מאור השכלה דיו"ד והתענוג העליון שיש בג"ע הוא מצד עצם האות יו"ד, אך הנה מ"מ הוא רק הארה מצומצמת דמה תופס מקום אות יו"ד לגבי כל האותיות שהם ך"ב קל51 [וכ"ש] לגבי כללות הדיבור, ומה גם האות היו"ד שהוא נקודה חדא52 דיש אות שיש לו אורך ורוחב אבל היו"ד הוא רק נקודא חדא וא"כ ה"ז רק צמצום עצום הן באור השכלה דג"ע שהוא מצד אור השכלה דיו"ד ה"ז צמצום עצום והן מצד הענג העליון שהוא מצד עצם אות היו"ד ה"ז ג"כ מצומצם מאד, וזהו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה53 להמשיך תוס' אורות בג"ע, וכן כל העבודה דעכשיו הוא להמשיך תוס' אורות בג"ע, ועל ל' הקבלה הוא להמתיק דיני לאה54, לאה הוא אותיות המח'55 ואותיות הם מגבילים את השכל, דבלי האותיות אפשר להתפשט השכל הרבה והאותיות מגבילים אותו, שהשכל הוא כמה שיש בהאותיות, וע"י לימוד התורה לשמה לשם התורה56 להמשיך אוא"ס בתורה ממתיקים דיני לאה, דהנה בתורה יש ב' מדרי'
הערות
- 44. אוס השגה : כ"ה בגוכתי"ק.
- 45. אבא יסד ברתא : נסמן לעיל (בחלק המאמרים) בהמשך זאת חנוכת המזבח פט"ז הערה 396.
- 46. מל' עולם הדיבור : ראה זהר לך פו, ב. ע"ח שער מוחין דצלם שכ"ג, ספ"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפב. וש"נ.
- 47. בעדן מקדם : בראשית ב, ח.
- 48. ביו"ד נברא העוה"ב : ראה מנחות כט, ב.
- 49. שהתענוג נתלבש בההשכלה : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך על יד הערה *8. המשך מצה זו פכ"ב ובהערות 685 682. וראה גם שעה"י קיג, א ובהערה 3.
- 50. אבות העולם : ירושלמי סנהדרין פ"י, ה"א.
- 51. קל : כ"ה בגוכתי"ק.
- 52. היו"ד שהוא נקודה חדא : זהר בראשית ל, ב.
- 53. ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה : בראשית ב, טו.
- 54. להמתיק דיני לאה : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד בתחילתו.
- 55. לאה הוא אותיות המח' : ראה סידור שחרית ס, ג. סט, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קג. וש"נ.
- 56. לשמה לשם התורה : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמ. וש"נ. שה"א סט, ב ובהערה 26. סה"מ תרכ"ז ס"ע רסח ואילך. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.