שלד
וה"ז ג"כ פגם אבל (נשמות דבי"ע) הרי כתי' ונפש כי תחטא38 שע"י החטא ועון נעשה בה פגם, אך מ"מ אל יאמר נואש דזהו"ע הקרבן וכמ"ש אדם כי יקריב מכם39, ומהו מכם, פי' תמורת שהוריד תחילה הנה"א צריך להעלות אותו עתה, וראשית ההקרבה הוא מן הבהמה ומן הבקר40, בהמה הוא מין הבהמה וגם להורות על הנה"ב, דהנה שרש הבהמה הוא מעולם התהו שקדם לתיקון41 ופי' קדם במעלה וכשמקריבין אותה ע"ג המזבח נכללת באש של מטה ואש של מעלה עד שעולה ונכללת לה' ועי"ז והחיות נושאות את הכסא42, דשרש הבהמה הוא מפני שור43 שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסא והאדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא44 הרי נתעלה גם האדם, ומפני דשרש הבהמה הוא מתהו לכן ע"י הקרבן נמשך אש שלמעלה מתהו ותיקון ומתמלאים הפגמים, וזהו דאי' שנתמלאו כל הפגמים45 הוא מפני שנמשך אור שלמעלה מתהו ותיקון, וכ"ז בד"כ, ובד"פ (בפ"א46 הו"ע התפלה דתפילה במקום תמידין תקנו47. ד) הנה כשאדם נעור משנתו ה"ה בריה חדשה48 וה"ז כמ"ש49
הערות
- 38. נשמות דבי"ע. . ונפש כי תחטא : ויקרא ה, א. ראה פרדס שער הנשמה של"א, פ"י. לקוטי הש"ס להאריז"ל לתענית יא, א ד"ה ר' חזקי'[ednref_241_ד] אומר נשמתו של אדם (ח, ב בדפי הספר). לקוטי הגהות לתניא ריש ע' עו. בהערה שלפנ"ז.
- 39. אדם כי יקריב מכם : ויקרא א, ב. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז ובהערה 405.
- 40. מן הבהמה ומן הבקר : המשך הכתוב אדם כי יקריב [ושם: מן].
- 41. בהמה. . מעולם התהו שקדם לתיקון : ראה לעיל הערה 13. (לקמן ח"ב בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 51.
- 42. והחיות נושאות את הכסא : ראה בחיי תרומה כה, י בשם הפדר"א ספ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שעג.
- 43. דשרש הבהמה הוא מפני שור : ראה ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ח. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כח. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' יח. וש"נ.
- 44. כי לא אדם הוא : שמואל-א טו, כט. ראה תו"א יתרו עא, ב ואילך. עב, ג.
- 45. דאי' שנתמלאו כל הפגמים : ראה גם סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שמא.
- 46. בפ"א : ראה גם לעיל הערה 14.
- 47. דתפלה במקום תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב.
- 48. כשאדם. . בריה חדשה : ראה ב"ר רפע"ח. סה"מ תרל"ח ע' רי. וש"נ.
- 49. כמ"ש : ע"כ נרשם בגוכתי"ק והמשך העמוד נשאר חלק. ראה ההמשך לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד כאן. [edn_241_ד] כ"ה הגי' שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.