ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"אהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"בבן פורת יוסףשא

שא

לישראל לעוה"ב דע"י מצות ממשיכים המשכות אלקות כמו ע"י תפילין מוחין דאבא⁴⁸ ואינם בערך כלל לגבי מוחין דאבא וכמו"כ שבת הוא מוחין דאבא יו"ט מוחין דאימא⁴⁹ מצה קטנות אבא⁵⁰ שהכל אינו בערך כלל, וזהו הציבה לך ציונים⁵¹ שהם רק ציון וסימן למצות של מעלה ומ"מ ממשיכים ע"י האורות העליונים וה"ז כמו זריעה שהצמיחה מזה אינו בערך, והנה הצמיחה היא בארץ דוקא שאם לא יזרע בארץ היינו אלו יצוייר שיזרע בשמים לא יצמח כלל כ"א דוקא בארץ דכח זה ניתן בארץ דוקא, וזהו ענין הפלוגתא ארץ קדמה או שמים⁵², ולכאו' והלא השמים הוא רוחני יותר ומס' הוא קדם, אך מפני שיש יתרון המעלה בארץ על השמים היינו כח הצמיחה הוא בארץ דוקא. וכמו"כ יובן בנמשל דהנה כתי' כי תהי' אתם ארץ חפץ⁵³ היינו ארץ המוכשר לזריעה דדוקא ישראל כשמניח תפילין⁵⁴ ממשיך מוחין דאבא אבל התפילין כשמונחים על השולחן הם תשמישי מצוה⁵⁵ או כשמניחם⁵⁶ מי שלא

הערות

48. תפילין מוחין דאבא : ראה לקוטי הש"ס מהאריז"ל לברכות ו, א[ednref_211_ב] פע"ח שער התפילין שער ד, פ"ט שער הכוונות שם דרוש ו שו"ע האריז"ל הל' תפילין סי"א מ"ח מס' תיקון תפילין פט"ו, מ"א-ב: ממוחין דאמא. . רש"י וממוחין[ednref_212_ג] דאבא. . ר"ת. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ו ריש ע' ריח. מאמרי אדה"א בראשית ע' צט: במקיפי' דאבא. נ"ך ס"ע תקנח: ממקיפים דחו"ב. המשך תער"ב ח"א ע' תצג.
49. שבת. . דאבא יו"ט מוחין דאימא : ראה פע"ח שער מקראי קדש ש"כ, פ"א. לקו"ת צו יא, ד. בחוקותי מז, ג. שע"ת צח, ב (בשם הע"ח). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'מד. סה"מ תרכ"ז ע' תפט. וש"נ.
50. מצה. . קטנות אבא : ראה סידור סדר הגדה חצר, סע"א ואילך. תו"ח בא ח"א צד, ד הערה 393.
51. הציבה לך ציונים : ירמי' לא, כ [ושם: הציבי].
52. הפלוגתא ארץ קדמה או שמים : ראה חגיגה יב, א.
53. כי תהי' אתם ארץ חפץ : מלאכי ג, יב.
54. דדוקא כשישראל מניח תפילין : ראה תו"א שמות נג, ד (ובהנסמן בריש המאמר שם). יתרו סח, ב. ע, ד. עב, ב. בהערות הבאות.
55. התפילין. . תשמישי מצוה : וכ"ה בהמשך מים רבים תרל"ו פצ"ח ס"ע קד. אבל לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פט"ו (ובשני ההנחות שם) מאמר ד"ה והנה כובע על יד הערה 97 (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע על יד הערה 33. ש"א נו, א מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' סו סה"מ תרכ"ט ע' קמח תרל"ב ח"א ע' קעח ע' רח תרל"ג ח"א ע' נג ח"ב ע' שמו ע' שעא ע' תג ס"ע תקצט תרל"ה ח"ב ע' שסז: תשמישי[ednref_213_ד] קדושה[ednref_214_ה]. ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סמ"ב, ס"ו.
56. התפילין כשמונחים על השולחן. . או כשמניחם : ראה גם מאמר ד"ה הבאים ישרש תשמ"ג נעתק בחלקו במ"מ לתו"א שם. [edn_211_ב] הועתק לשונו באוה"ת ואתחנן ע' שלב סה"מ תרכ"ז ע' קיא [ושם בסופו: בשער הכללים מע"ח. בלקוטי הש"ס: בשער הכללים בע"ח]. [edn_212_ג] בלקוטי הש"ס שם : הנה"י. [edn_213_ד] הלשון תשמישי קדושה על תפילין — פע"ח שער הציצית ש"ג, פ"ג בהגהה ג. פ"ה בתוך ד"ה מהחברים*. שער הכונות ענין הציצית דרוש ה. משנת חסידים מס' הנחת תפילין בסופה. [edn_214_ה] בשיחת שבת פ' שלח ש"מ תמוז תשי"ב (תורת מנחם התועדויות כרך ו ע' 17) : שהרי התפילין הם ”תשמישי קדושה". וב”שיחות קודש" (כרך ג ע' 322): ותפילין הם תשמישי קדושה (וגוף הקדושה). אמנם בשיחה המקורית נרשם: ותפילין הוא דבר שבקדושה (קדושה ליין). ולהעיר שבדפו"ר דהפע"ח הנה הגהה ג וכן ד"ה ”מהחברים" ועד סיום הפרק ליתא שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.