רנו
נמשך כלליות המשכת הק"ו כו', ולכן מנענע בראשו בחי' ראשית חכ' שהתלבשות אוא"ס הוא בחכ' ומשם נמשך עד בי"ע ועוה"ז השפל, וזהו ע"י לימוד דרבים כמ"ש הן אל כביר לא ימאס1745 ואינו מתעכב כו' דוקא, משא"כ היחיד כו', כי הרבים יש להם כח יותר נעלה כו', וזהו ואלא אמאי קאים עלמא משחרב בהמ"ק כו' על איש"ר דאגדתא, והיינו שכמו בשעה שטמאו כל השמנים, עכ"ז המשיכו חכמים להאיר גם אור הגס* כנ"ל, מפני שדרבנן יש לו מעלה יתירה שזמד"ר משלימי' לתר"ך כו' כן משחרב בהמ"ק ונהר יחרב בב"ר ויבש בב"ש1746 כו' עכ"ז קאים עלמא על איש"ר דאגדתא כו'.
<89>
ּ קיצור. שמו הגדול כתר מל' דא"ק, ואגדתא רומז על המשכת הק"ו שנק' חוטא יקירא קדישא ולכן כשמזכירים שמו הגדול נמשך שע"י לימוד ההגדה יהי' גם קדושת השם שיומשך עד למטה, וזהו דוקא כח הרבים כו', וקידוש השם כו'.
הערות
- 1745. הן אל כביר לא ימאס : איוב לו, ה. ראה גם תו"א מקץ מג, רע"ד.
- 1746. ונהר יחרב בב"ר ויבש בב"ש : איוב יד, יא. ראה זהר בהקדמה ו, ב. בראשית כו, א. שמות ט, ב. לקמן פס"ד. לקו"ת במדבר יג, סע"ג. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרלה ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רט ואילך. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.