רמח
[אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
פ' מו"מ
(נט) ועד"ז יובן1666 גם1667 בנר חנוכה שהיא ג"כ מצוה דרבנן1668 ועיקר עניינה הוא להאיר את החשך הגס דוקא כנודע, ולכן מצותה משתשקע החמה1669 ועד שתכלה רגל מן השוק, דכליא רגלי דתרמודאי1670, והיינו כי בעוד החמה זורחת, ובעבודה השמש נמשל ש' הוי' בה1671 דהיינו בהיות ישראל על עמדם שהי' מאיר בהם אור הוי' וקדושתו לא תקנו חז"ל נ"ח, כ"א כשטמאו כל השמנים שבהיכל1672, שמן הוא אשר בו וע"י מאיר אור החכ' דכתי' הוי' בחכ', וענין מה שטמאו את השמנים היינו שתמורת קדושת אור החכ' שהוי' בחכ' היו עוסקי' בשארי
הערות
- 1666. ועד"ז יובן גם בנר חנוכה : מכאן מתחיל מאמר הי"ט מהמשך מצה זו (הכולל פרקים נט-סא). מאמר זה נזכר בלקו"ש חנוכה כרך ה בהערות ע' 223 ואילך. שמות כרך ו ע' 23 בהערה. הנחת[ednref_179_*] כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחא: ואלא עלמא אמאי קאים.
- 1667. גם : בהמשך הנדפס: ג"כ.
- 1668. בנר חנוכה. . מצוה דרבנן : ראה שבת כא, ב. כג, א. וראה גם לעיל הערה 526.
- 1669. מצותה משתשקע החמה : שבת כא, ב.
- 1670. דכליא רגלי דתרמודאי : שבת שם [ושם ובהמשך הנדפס: ריגלא].
- 1671. השמש נמשל שם הוי' בה : ראה זהר בראשית כ, א. לעיל הערה 1166. סה"מ תרל"ח ע' צו.
- 1672. כשטמאו כל השמנים שבהיכל : שבת שם. [edn_179_*] ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.